שלום, יש לי חבר שכל הזמן אומר דברים נוראים כמו :היום אני ימות בתאונת אופנוע" או "אתה תעשה היום תאונה" וכו' וזה כאילו בצחוק, הוא אומר: אני יכול להגיד מה שאני רוצה זה גם ככה לא משפיע, זה לא משנה מה אומרים וכו'
הבחור הוא בחור דתי.
אני שמעתי פעם בהרצאה של איזה רב שאסור להוציא דברים כאלה מהפה בגלל איזושהי סיבה
השאלה שלי היא : האם לפי ההלכה מותר לאדם להגיד דברים כאלה או שזה רק המלצה? ובבקשה תפנו אותי למקורות אם יש
תודה רבה רבה
שלום רב לשואל.
אתה בהחלט צודק, יש לדיבור שלנו הרבה כוח, ואנחנו לא מודעים לזה עד כמה הוא משפיע. ´חיים ומוות ביד הלשון´. ואביא לך כמה מקורות כפי שבקשת, ובאמת הדברים מפורשים.
תלמוד בבלי מסכת שבועות דף לו/א
יתיב רב כהנא קמיה דרב יהודה ויתיב וקאמר הא מתניתין כדתנן א"ל כנה יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב כהנא ויתיב וקאמר גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה א"ל כנה תרתי למה לי מהו דתימא ה"מ מתניתין אבל בקראי אימא לא מכנינן קא משמע לן: אל יכך ויברכך וייטיב לך
רש"י: אמר ליה – רב יהודה כנה הפוך דבריך כנגד אחרים אמור יכהו וכן יכהם שלא תקללני
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז/ב
רבי שמעון בן לקיש אמר אלו ת"ח שמראין הלכות שחיטה בעצמן דאמר רבא כל מילי ליחזי איניש בנפשיה בר משחיטה ודבר אחר. רש"י- דבר אחר – צרעת ומראות נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יט/א
ומצדיק עליו את הדין ואומר רבון העולמים הרבה חטאתי לפניך ולא נפרעת ממני אחד מני אלף יהי רצון מלפניך ה´ אלהינו שתגדור פרצותינו ופרצות כל עמך בית ישראל ברחמים אמר אביי לא מבעי ליה לאינש למימר הכי דאמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן ואמר רב יוסף מאי קראה שנאמר כמעט כסדום היינו מאי אהדר להו נביא שמעו דבר ה´ קציני סדום´.
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כג/א
הני שבוייתא דאתיין לנהרדעא אותיב אבוה דשמואל נטורי בהדייהו אמר ליה שמואל ועד האידנא מאן נטרינהו אמר ליה אילו בנתך הווין מי הוית מזלזל בהו כולי האי הואי כשגגה שיוצא מלפני השליט ואישתביין בנתיה דמר שמואל
אני לא יודע על מקור בשולחן ערוך שכתוב בפירוש שלא לומר דברים כאלה, אך כיוון שהדברים פועלים, אין לאדם להכניס את עצמו לתוך סכנה במעשה ידיו, וחמירא סכנתא מאיסורא.
שנזכה להשתמש בפה שלנו רק לדברים טובים.
ליעד.
