האם יש קו גבול בין דתי לחילוני?

שלום וברכה,
בהגדרות 'דתי' ו'חילוני' יש הרבה חוסר דיוק. המילה 'דת' בתנ"ך כלל אינה מופיעה בהקשר של היהדות אלא בהקשר של 'דתי פרס ומדי' – כלומר חוקים יבשים כמו חול בערך. היהדות היא חיים שלמים ועמוקים, הממלאים את כל כוחות החיים של האדם בעושר גדול.
גם המילה 'חילוני' אינה מדוייקת כי היא באה מלשון חול, ואנו יודעים שכל יהודי הוא קדוש בפנימיותו. אלא שלפעמים המעשים הם מעשים של חול ומנותקים מהקודש.
הביטוי היותר מדוייק לדעתי הוא 'עובד ה', ולכן אנסח את שאלתך ביחס אליו – האם יש קו גבול בין אדם שעובד את ה' לבין אדם שאינו עובד אותו?
אני חושב שיש ביחס לכך שני צדדים המשלימים זה את זה:

א. כמו שכתבת, יש אינסוף דרגות בעבודת ה'.
ב. "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" (מלאכי ג, יח), מכאן שיש גם קו גבול מהותי בין עובד ה' לבין מי שאינו עובד אותו, והוא קבלת עול מלכות שמים. לכולנו יש מה להתקדם ולהשתפר, אולם השאלה היסודית היא האם יש לאדם רצון יסודי לעבוד את ה' (גם אם הדרך ארוכה ויש בה נפילות) או שאין לו כלל רצון כזה. הכיפה היא המבטאת את קבלת עול מלכות שמים, ולכן היא דבר כל כך חשוב למרות שהיא דבר חיצוני.

קיצרתי במקום שהיה ראוי להאריך, בשל קוצר הזמן,
כל טוב
יעקב,
yaakov@makshivim.org.il