האם לא יהיו קורבנות בבית המקדש העתידי?

שלום ברק, והלואי שכדבריך אכן בית המקדש יבנה או-טו-טו.
ודאי שמצוות הקרבנות לא יתבטלו בבית המקדש השלישי, ואנו מחכים בכליון עיניים לזמן בו נוכל לקיים את מאות המצוות התלויות במקדש ובכללן מצוות הקרבנות, אותן לא יכולנו לקיים במשך אלפי שנים. זהו אחד מי"ג עיקרים – האמונה כי התורה נצחית היא. הרמב"ם, למשל, הקדיש שני ספרים (עבודה וקרבנות) מתוך 14 ספריו ההלכתיים לענייני הקרבנות.
אני משער שלא הטרידה אותך רק השאלה הטכנית אלא השאלה המהותית יותר – הרי קרבנות שייכים לעולם העתיק, הפרמיטיבי, לזמן שבו גם עמים אחרים הקריבו קרבנות, ואז אולי היה מתאים גם לעם ישראל להקריבן; אולם כיום העולם התפתח, ורק עובדי אלילים עוסקים בהקרבת קרבנות – היתכן כי דוקא בימות המשיח נחזור לתקופה פרה הסטורית זו?
ברשותך אציע בפניך משפט דמיוני של ילד בן חמש האומר לאביו, לאחר שראה כיצד החיות אוכלות: אבא, אני חושב שכבר גדלתי, וכבר אפסיק לאכול. עד עכשיו הייתי קטן, הייתי דומה לחיות שאוכלות כדי לספק את תאוותן; אבל אני רוצה להיות ברמה יותר גבוהה מאשר לעשות דברים רק כי הם 'כיפיים'.
לפעמים אנו מסתכלים על דבר מנקודת מבט חלקית, ובטוחים כי אנו רואים את התמונה בשלמותה. כשם שילד קטן אינו מבין את חשיבותו של האוכל מלבד הטעם שבו, ובטוח שכיון שזה מה שהוא מבין – זה מה יש, כך גם אנו חוזרים על אותה טעות ביחס למצוות. המצוות ניתנו לנו ע"י הקב"ה, שברא אותנו ואת העולם כולו – ויודע מה בדיוק טוב ומחייה אותנו ואת נשמתינו, ואין בכוחינו להבין הכל עד הסוף.
קצת – אפשר להבין בכל זאת, כמו שכתב הרמב"ן שהקרבנות ממחישים לנו את העובדה כי הקרבן בא במקומינו – כל כולנו שייכים לקב"ה. כאשר מקריבים את הלב – על החוטא לחשוב שהקרבה זו מבטאת שליבו שלו שייך לקב"ה. וכן על זו הדרך. והמחשה תמיד מחדירה את הדבר בתוך האדם, גם אם זה האדם השכלי ביותר – הראיה הפשוטה היא שגם אחרי שחוזרים פעמים רבות שאנו עבדי ה', לא כל רגע אנו זוכרים זאת.
אין דמיון בין הקרבת הקרבנות בעמים אחרים לבין הקרבת הקרבנות שבעם ישראל, מהסיבה הפשוטה שבעם ישראל נעשה הדבר מתוך הדרכת הקב"ה, ובעמים אחרים – לא. בעם ישראל ראו בחוש כיצד בית המקדש מהווה קשר חיים בינו לקב"ה, לעומת העמים האחרים שהקריבו קרבנות עד בוש – וממילא בשלב מסויים גם הפסיקו לעשות זאת. כך כתב ריה"ל בספר הכוזרי (מאמר שני, לב): "כי האומות המתות אשר חשבו להדמות לאומה החיה (עם ישראל) לא יכלו אל יותר מן הדמיון הנראה: הקימו בתים לאלהים ולא נראה בהם לאלהים אות, הפרשו והנזרו להראות עליהם הנבואה ולא נראתה, החניפו והכעיסו ובעטו ולא ירדה עליהם אש מן השמים, ולא מגפת פתאום כדי לברר אצלם שעונשם מאת האלהים…"
אמנם, כמו בעבודת ה' כולה גם את מצוות הקרבנות ניתן לקיים ברמות שונות של כוונה והבנה, ועל ימות המשיח נאמר שהתורה שתתגלה בהן תהיה מעמיקה הרבה יותר מהתורה שמתגלית אלינו כיום. אנו מצפים כמובן להיות תמיד בקו של עליה, ויהי רצון שנחזה בבניין המקדש ובהקרבת הקרבנות במהרה בימינו, אמן.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים