יש לי מכר שחזר בתשובה, אך עדיין אין הוא מבין ויודע הלכות רבות, ויש דברים שאינו מודע להם ועושה אותם בשוגג, ביניהם אכילה בסוכות בתוך הבית ולא בסוכה. שאלתי היא, האם לומר לו, ולהעיר לו על מעשיו, מאהבה, ולא מכעס, בתור ידידה; או שמוטב לא להעיר כי אם אעיר יש סיכוי שימשיך במעשיו ואז חטאיו יהיו בזדון. חשוב לי לומר שהוא לא עושה חטאים גדולים אלא פשוט דברים שאינו מודע להם. אודה לכם מאוד אם תענו לי, כי קשה לי שאני לא מעירה לו בידיעה שיכול להיות שזה לא בסדר… תודה רבה!
שלום לך.
במצוות התוכחה ישנם הרואים באלו שלא מעירים על חטאים – כאשמים במידה זו או אחרת בחטא. וכך אמנם את מרגישה – אם לא תעירי לו, הרי הוא ימשיך לחטוא במידה מסוימת בגללך. אך יש לזכור שהערות רבות מדי עלולות לפגוע בהקשבה ובקבלה שלו, והשגנו את ההיפך מהמטרה. לא ציינת האם חזר בתשובה מזמן, והוא מגובש מאד, ורק חסר לו "ההלכות הקטנות"- ואז פה ושם הערות לא יפריעו לו אלא להיפך הוא ידע להעריך את רצונך הטוב לעזור לו. אך אם הוא עדיין בתהליך , (גם אם כבר עברו כמה שנים…) ולא הכול עוד מגובש ו"יושב טוב" – הערות רבות עלולות להתפרש אצלו כמעין חיטוט מתמיד בכל דבר שהוא עושה, ויגרום לריחוק ממך ומאותן הלכות.
אולי לצד הערות על הלכות שאינו יודע, תיידעי אותו ו/או תרכשי לו כמה ספרים בסיסיים ללימוד ההלכות, או אפילו מצאי לו חברותא ללימוד הלכות "פשוטות". כמו כן חשוב לעודד ולחזק אותו שגם אם לא יודעים הכול – הוא בודאי בכיוון הנכון ואין להתייאש.
ולסיום – חשוב לך (ובעצם לכולנו…) ללמוד מאותו חוזר בתשובה כיצד להפוך את קיום מצוותנו ליותר טוב , ולהסתכל אף על עצמנו : האם אנחנו יודעים את כל ההלכות? האם גם אנו מקפידים על כל פרט קטן ? האם גם אנחנו מוכנים לקבל הערות לשיפור מעשינו?
כל טוב
נעמי, חברים מקשיבים
