א. אני יודע שלחץ הוא דבר חיובי בכך שדברים חשובים אתה עושה אותם מהר. זה מזרז. אך איפה הלחץ נהיה שלילי? ב. האם לחץ הוא בכלל מידה שלילית? ג. איך עובדים על הלחץ? (הורדת לחץ) דוגמאות ללחץ: א. אתה יודע שמחכים לך. ואתה לחוץ מאוד להגיע בזמן. ב. אתה רץ לאטובוס. ג. ממהר לגמור את הארוחה כדי להספיק לתפילה. האם זה לחץ שלילי?
שלום!
נכון שלחץ הוא דבר חיובי וגם שלילי כמו הרבה דברים בחיים השאלה היא המינון והאיזון. מחקרים מצאו שאנשים שמנהלים אורח חיים מאד רגוע לאורך כל חייהם סובלים מכמה בעיות בתחום הרפואי והנפשי. נמצא שרמות מתונות של לחץ בתקופות מסוימות תורמות לבריאות!!!
מבחינה נפשית, כמובן שרמה מתונה של לחץ גורמת לאדם לתחושת יעילות, תחושה שהוא נחוץ ושעליו להשלים משימות נחוצות, תחושה שאחרים תלויים בו או תחושה שהוא מסוגל לקדם את עצמו לעבר מטרות.
כל זה נכון בשני תנאים:
כאשר מדובר בלחץ מתון
כאשר ישנן תקופות לחוצות ותקופות לא לחוצות בתוך פרק זמן של שבועיים -שלושה. (שעות ביום שהן לחוצות יותר או ימים בשבוע שהם לחוצים יותר, אבל לא שנתיים לחוצות ושנתיים רגועות).
לגבי למידה במיוחד הוכח במחקרים שרמה גבוהה של לחץ פוגעת בהצלחה כי מרוב רצון להצליח ומרוב חרדה שלא יצליחו אנשים טועים ושוגים. לעומת זאת, רמה נמוכה מדי של לחץ גורמת לחוסר מוטיבציה, חוסר מיצוי של היכולת, חולמנות והתמרחות שגורמות אף הן לירידה בהישגים.
לגבי הדוגמאות שנתת –כל מקרה לגופו.
יש מימרא שטבע איש עסקים מצליח שגם כתב ספר על הצלחה ושם הוא מסביר שבאופן כללי יש להפריד בין סוגים שונים של דברים:
א. דברים לא חשובים ולא דחופים- אין סיבה להילחץ בגללם.
ב. דברים חשובים ודחופים-יש סיבה להילחץ בגללם.
ג. דברים שהם חשובים ולא דחופים- יש סיבה להילחץ בגללם למרות שלפעמים נוטים לשכוח אותם כי הם לא דחופים.
ד. דברים דחופים ולא חשובים- אין סיבה להלחץ בגללם למרות שרב האנשים נלחצים בגללם כיוון שהם דחופים.
בהצלחה רבה
רויטל, חברים מקשיבים