לקראת מבחן במשנה, למדתי במסכת אבות ש:"כששלושה יושבים ןלומדים תורה- השכינה מבקרת אותם. כשחמישה יושבים-השכינה נמצאת אצלהם יותר זמן. כשעשרה -השכינה עוזרת להם בלימוד."
בנוסף לכך, ערכו לי באולפנא התרת נדרים ע"י ביה"ד של שלושה אנשים, מול קהל של מאות בנות.כולן קראו ביחד את הטקסט, וזה עורר בי התרגשות עצומה.
שני אירועים אלו הובילו אותי לשאלה:למי יש יותר "כוח רוחני"?-לעשרה גברים או ל-300 ויותר נשים? על פי מה שהבנתי מההלכה, למינין של גברים יש תפילה בעלת כוח רב יותר.
כאישה,קשה לי לקבל את זה.האם הבנתי את ההלכה נכון?
שלום תמר.
קראתי את שאלתך. כנקודה ראשונה אני רק אאיר שנראה לי שלא דייקת לגמרי במקור שהבאת ממסכת 'אבות', ביחס להבדל בין שלושה לחמישה ועשרה. זה לא מאוד משנה לעצם השאלה, אני רק מאיר את הנקודה הזו כדי לעודד עיון חוזר בפשט המשנה.
ובכל אופן ביחס לשאלתך. מה ששלושה גברים יכולים להתיר נדרים למאות בנות אבל הפוך לא יתכן, לא קשור בכלל למושג 'כח רוחני' אלא לכל מיני טעמים אחרים. המרכזי שביניהם הוא מה שאשה בכלל לא יכולה לשבת כ'דיין' בכל נושא שהוא – נדרים, גיטין, דיני ממונות וכדו' מהטעם שהצד הדומיננטי אצל אשה הוא הצד של החיים. זה גם הצד שמיחד אותה מהגבר.
ובבית דין שבו יש צורך בהחלטות 'קרות', מוחלטות, אוביקטיביות, כמו הוצאת אדם להורג, החרמת ממון או הוצאתו מרשות אחד מבעלי הדין, קבעה ההלכה שלא תשב אישה כדיין בשום נושא. זה לא קשור למעלה או לפחיתות, זה פשוט קשור לאופי, כשם שאשה מתאימה יותר לגידול יומיומי של ילדים כיון שהיא זו המלאה חום ורגש ולא הגבר.
מצד ההלכה יכולים שלושה גברים להתיר נדרים גם למאה גברים ביחד. מכאן שבאמת כל המעכב הוא שאשה תשב כדיין, כפי שהזכרנו, וזה לא קשור ל'כח רוחני'.
גם ביחס לתפילה. אני לא חושב שיש למנין גברים יותר כח מלמנין נשים. ואם תהיה צרה או קושי נראה שאותו כח יהיה לשני המנינים.
הסיבה שההלכה מחייבת גברים להתפלל במנין ולא אישה, לא קשורה בכלל ל'כח רוחני'. זה קשור לכך שההלכה בכלל לא מחייבת אשה להתפלל ולהשתייך לכל דבר שבקדושה, כשם שאשה מחמת תפקידה וטרדותיה פטורה מכל מצוות עשה שהזמן גרמן.
גם כל המחלוקות היום ביחס למניני נשים לא נובעות מהטענה שאין לאשה כח רוחני כמו לגבר אלא מטעמים אחרים של פריצת גדר ושינוי מנהגים שנובעים מרצון לא ברור לטשטש את ההבדל בתפקידים ובאופי של המינים. דבר שיכול לפגוע בהרבה מאוד תחומים. הראשון והחשוב שבהם הוא בבנית בתים יציבים ובריאים.
כל החלוקות ההלכתיות בין גברים לנשים לא נובעות מההבדל בכח הרוחני של המינים, אלא מההבדל בתפקידים של כל אחד מהמינים כפי שקבע אותם רבונו של עולם ושבשביל מימושם הוא הטביע בכל אחד מהמינים את האופי המיוחד והמתאים לו ביותר למימוש תפקידו.
ובכלל באופן כללי אני ממליץ לנסות תמיד ולחפש בכל דבר כזה שנראה כהבדלה, את הטעם העמוק הקשור להבדל המהותי בין המינים, ולא להתפס מיד לגישה [השטחית] הרווחת היום שמנסה להסביר ולראות כל הבדל כקיפוח של התורה את הצד הנשי.
מקוה שעזרתי,
אריה, חברים מקשיבים.