אני מדריכה שבט זרעים (הכנה) בסניף שרובו נפרד. המדריך של הבנים רוצה שנערב את השבט (הסניף והקומונרית לא יתנו שזה יקרה…) אבל בכל זאת אני מנסה להסביר לו למה זה יזיק לילדים שהשבט יהיה מעורב והוא לא מבין! איך להסביר לו בצורה שיבין, למה לא להפריד את השבט? והאם בישבצ"ים מותר שיהיה גם צחוקים וכאלה או שמותר רק לדבר על ההדרכה ודברים כאלה? (כי אני לא חושבת שמישהו ישאר ער אם לא יהיה גם צחוקים מדי פעם…) תודה…
שלום לך,
העברנו את שאלתך ליוסי, רכז ההדרכה בתנועת העזרא, וזו תשובתו:
שלום.
מעבר לשיקולים הלכתיים (הצריכים לעמוד בבסיס קבלת ההחלטות שלנו) שאני לא האדם המתאים לשאול, אלא כל אחד ישאל את רבו, ישנם עוד מרכיבים לפעילות מעורבת שיש לקחת בחשבון ובהם אגע:
בקבוצות מעורבות נמצא, לרוב, אחת משתי התנהוגיות חברתיות – או שיש ריחוק בין הבנים לבנות או שיש קירבה היוצרת מתח.
מצב של ריחוק בין הבנים לבנות קורה לרוב בגילאים קטנים או אם הם מתביישים אחד מהשני. אין טעם לנסות לגשר על ריחוק כזה, הוא יהיה בדרך כלל חזק יותר מפעולות הגיבוש שנעשה (אני גם חושב שאולי עדיף שלא ננסה לשבור רגשות טבעיים כאלה שיכולים להוביל את החניכים לקדושה). קבוצה כזאת יהיה קשה להפעיל שכן מדובר למעשה בניסיון כושל מראש לגבש ולהפעיל ביחד את מי שלא רוצה בכך…
מצב של מתח בין הבנים לבנות קורה הרבה פעמים כשהמינים 'מגלים' אחד את השני. למרות יתרון לכאורה – שאנו יכולים לנצל את הרצון של כל אחד לעשות רושם לדברים חיוביים ובכך גם להביא יותר חניכים לפעילות, נדמה לי שהחניכים לא פנויים מנטלית (בראש) למה שאנחנו רוצים להעביר להם. עיקר עיסוקם הוא בעשיית הרושם והקבוצה מתעסקת בעיקר בדברים הטפלים. יקשה עליכם מאוד להפעיל אותם, הם יפעלו לבד ובכיון שהם רוצים, שהוא לא בהכרח יהיה הכיון שלכם.
מאידך, למרות האמור לעיל, לא אתיימר לומר שכל קבוצה מעורבת תכשל בהכרח, אני רק מציג את הבעייתיות שבזה, ומראה לכם את הקשיים אליהם אתם עלולים להכניס את עצמם אם תבחרו בזה, ההחלטה בידים שלכם.
בהצלחה ו'חיזקו חברים',
יוסי שטרן, רכז אזור דרום, "עזרא"
