האם לעתיד לבוא תהיה אמת אחת וכל המחלוקות יפתרו? או שעדיין נשאר עם מפורד ומפוזר בדעותיו? השאלה היא לא על אדם פרטי אלא אם יש אמת אחת, זאת אומרת שעכשיו מישהו טועה למשל שהחרדים יצדקו יותר וכל הדרך שלנו תהיה פסולה ואז אין אמת אחת, זאת אומרת האם כשיבוא המשיח כולם ינהגו אותו דבר למשל בין ספרדים םאשכנזים?
שלום רב,
נתחיל בהבהרה שגם לי אין יד ורגל במונח "לעתיד לבוא" של הקבלה, ודנו בו גדולים וחשובים (כמו האמוראים במסכת ברכות דף לה עמוד ב, ועוד רבים), ואני מניח שלא עליו שאלת אלא על העתיד לבוא הקרוב יותר, שהוא שֵם מושאל לימים המאושרים בהם יבנה המקדש ויהיה קיבוץ גלויות שלם ועם ישראל יהיה בשלמותו, ועליו אנו יכולים לדבר – ולנסות להבין, וגם זו שאלה קשה וחשובה.
נעלה מקרה פשוט מן החיים: נגיד שהחלטתם – האחים – לחגוג יום נישואין להורים, ואתם מתלבטים איך לעשות זאת: ארוחה משותפת במסעדה אולי בחיק המשפחה בבית או כל רעיון אחר, כיד הדמיון והיצירתיות הטובה עליכם. בסופו של דבר החלטתם לבחור באחת מבין שלל האפשרויות, לדוגמא: להשאר בבית ולחגוג באינטימיות משפחתית חמה. מה זה אומר על שאר האפשריות? האם האפשרות בה בחרתם היא הנכונה והשאר אינן נכונות? האם יש כאן אמת מול שקר?
בינינו – הלוואי והיינו יכולים לבצע את כל האפשריות, "לרקוד על כל החתונות".
זאת אומרת: גם אם יש מטרה אחת, ישנן הרבה דרכים שכולן נכונות ואמיתיות – לבצע אותה. בתור בן אדם פרטי חייבים להחליט על דרך אחת, כי כמו שכבר הזכרנו – אי אפשר לרקוד על כל החתונות. לקבוצה של אנשים, לעומת זאת, יש יתרון גדול מאד. כל אחד יכול לנגן על כלי נגינה אחר, אך תזמורת יכולה לנגן על הרבה כלים, וזה גם יוצא יותר יפה.
האם אנחנו באמת רוצים שכל המחלוקות תפטרנה? האם אנו באמת רוצים עם שכולם בו חושבים באותה דעה? (להשוואה – האם אנו רוצים תזמורת המורכבת מהרבה כינורים שמנגנים באותו טון ובאותו קצב? האם אנו רוצים שלכולם יהיה אותו המראה?) "וכשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות" (מסכת ברכות דף ס עמוד א)
כמובן, שלכל קבוצה יש גם דברים טובים וגם דברים רעים, והיא צריכה לעשות את החשבון – להשאיר ולשפר את הטוב ולזרוק את הרע (כמו כל אדם…). זה היתרון שלנו בתור עם, ולא סתם עם אלא עָם עִם מטרה אחת גדולה.
אז מה יהיה לעתיד לבוא? לעתיד לבוא המטרה תהיה ברורה ממש, כמו שברור לתזמורת איזו מנגינה היא רוצה לנגן, וכמו שברור לכם שהמטרה בסופו של דבר – לשמח את ההורים ביום הנישואין. לעתיד לבוא יתגלה לכולם בצורה ברורה שהמטרה – "לתקן עולם במלכות ש-די" (מוכר? מ"עלינו לשבח" בסוף התפילה. ובעתיד לבוא – לא רק נגיד את זה אלא נדע ממש ונחשוב על זה).
איך? כל עדה בדרך המיוחדת לה וכל אחד בדרך המיוחדת לו. יש שאומרים שמטרת הגלות היתה (בנוסף לכל מיני מטרות אחרות) לקחת תרביות שונות ולהביאם למטרה. ספרדים – בתרבות ובמנהגים שלהם. תימנים – בדרך שלהם. אשכנזים – בדרך שלהם. וכולם ידעו לעתיד לבוא לאיזה מטרה הם חותרים. כמובן שבעקבות זה שכולם ידעו מה המטרה וכולם יבינו שכל השאר נצרכים גם הם – בדרך שלהם – בשביל המטרה; תהיה אהבה ואחדות גדולה יותר. החרדים יבינו שגם בשאר יש צדק ואנחנו נבין שגם בחרדים יש צדק ואמת. המטרה – אחת.
לעתיד לבוא הזה – אנחנו יכולים לעזור להגיע בעצמנו כבר עכשיו – אם נבין ונדע מה המטרה, ונבין ונדע שאין אמת ושקר בדרך למטרה אלא כל מיני דרכים אמיתיות. אנחנו עם האמת שלנו והשאר – עם האמת שלהם וזה לא סותר, ונרבה אהבה ואחדות משום כך. ונדע בענווה לקחת דברים טובים ונכונים גם משאר הזרמים והשיטות ונדע לזרוק את הרע שבתוכנו.
לעתיד לבוא יהיה, אמנם, הרבה יותר קל לעשות את החשבון הנכון הזה – כי יהיה מלך, ותהיה נבואה, ויהיה בית דין גדול באמת – הסנהדרין, בעז"ה, – שידעו להכריע מה המטרה וידעו לפסלו דרכים שממש סותרות את הדרך אליה (כי כל מה שאמרנו לא אומר עדיין שהכל כשר. ברור שחזיר הוא טרף וברור שעם כל הטוב שיש בחילונים – צריך לשמור תורה ומצוות). כשתהיה סנהדרין – הדרכים יהיה ברורות יותר. עם כל זה, אין סיבה שלא תשמור עדה על המנהגים שלה (לדוגמא – יהיו פסקים לאשכנזים ולספרדים, וזה לא יסתור), והכל על מקומו יבוא בשלום.
שלך
חברים מקשיבים
