האם מותר "לעבוד על אנשים"?

שלום,
בקשר לשאלה שלך האם זה נחשב לשקר כאשר 'עובדים על אנשים' בצחוק.
יש כמה נושאים הקשורים בשקר יותר מאשר ההבנה הפשוטה של אי אמירת אמת לאנשים ואליהם אני רוצה להתייחס.
אחת הסיבות שמובאות לאיסור שקר הוא ששקר פוגם במרקם החברתי שלנו; אם אנשים ישקרו אחד לשני תיווצר חברה של חשדנים, כי תמיד האדם יחשוב שהחבר שלו "עובד עליו". הסוף יהיה שאפילו אם מישהו יגיד את האמת אנשים לא יאמינו לו (וראיתי מקומות שזה כך), וזה הפוך כמובן מאיך שחברה צריכה להראות. קבוצת אנשים שחיים ביחד חיים כדי לקדם מטרות משותפת ובמקרה של עם ישראל – לקדש את שם ה' בעולם.
לגבי המקרה שלך אני חושב שודאי החברות שלך חשבו פעם פעמים לפני שהם האמינו למשהו שסיפרת להם. בכל אופן, יש נקודה שאליה אני בכל זאת רוצה להתייחס.
הגמרא במסכת יבמות (דף ס"ג) מביאה סיפור על רב, שאישתו היתה עושה בדיוק הפוך ממה שהוא ביקש ממנה. אם הוא ביקש שתכין לו חביתה היא הכינה לו ספגטי, ואם הוא ביקש ספגטי היא הכינה חביתה. פעם אחת הוא ביקש מהבן שלו להגיד לאישתו להכין לו חביתה. הבן סיפר לאימו שאבא ביקש ספגטי והיא עשתה בדיוק הפוך והכינה חביתה. כשהבן הביא לרב את החביתה, הרב התפעל מאוד מכך שאישתו הכינה לו בדיוק מה שהוא ביקש. הבן שיקר לאבא שלו ואמר שהוא בקש את הפך את ממה שהוא אמר, כדי שהרב ירגיש שקיבל מה שביקש. הרב גער בו ואמר שזה לא טוב, והביא את הפסוק: "למדו לשונם דבר שקר העוה…" (ירמיה ט').
הרב גער בבן שלו כי הוא הבין (וכך הוא הבין בפסוק) שאם אדם משקר, אפילו למטרה טובה, זה לא טוב כי הוא יתרגל לשקר, וכך גם במקרים אחרים ששם ברור שזה לא למטרה טובה. הוא לא ימנע מלשקר ובכך יגרום נזק (כך הוא הבין את הפסוק שבזה שהוא ישקר הוא "ילמד" את עצמו לשקר).
אני חושב שגם נקודה זו שייכת למקרה שלך, ובמיוחד אם את עושה את זה הרבה. צריך להיזהר, ולכן זה היה טוב שלמרות שלא ידעת בדיוק אם מה שעשית הוא בעייתי או לא, הפסקת לעבוד על אנשים. אני רוצה לסיים בזה שאני מחזק את ידיך על זה שהפסקת "לעבוד" על אנשים ועל זה שחשוב לך מערכים של אמת כאלו, ושאת שואפת להתקדם במעלות המוסר חזקי ואמצי.
בהערכה,
כתריאל, חברים מקשיבים.