האם מותר לעסוק בתחביבים?

שאלת הגולש

בע"ה
קראתי דברים רבים על משמעות החיים, בתוכם את הספר 'הגות ומחשבה ביהדות', של הרב נתן צולמן.
הבנתי, שכל משמעות חיינו היא קרבה לקדוש ברוך הוא,וכל דבר ודבר שאנו עושים. (לדוגמה: לנוח, אנו צריכים להתכוון שאנו נחים שיהיה לנו כח בלימוד ובקיום התורה והמצוות.)
וכפי שנכתב בעמ' 66: אנו חיים כדי להגשים את התורה.
אם כן, כל עיסוק אחר שלנו- להוציא צורכי גופנו, לימודים, פרנסה ודברים כגון זה- הוא מן בזבוז זמן וביטול תורה, ועדיף לעסוק, רק בקיום ובלימוד התורה והמצוות.
אם יש לנו תחביב, או דבר שאנו נהנים לעשותו, והוא לאו דווקא משמש כמטרה לקרבנו לתורה ולמצוות האם יש העדפה לוותר עליו ולהקדיש הכל לתורה ולמצוות?אם לא כך, מדוע?
תודה רבה מראש ושכוי'יח עצום.

תשובה

שלום לך,

שאלת שאלה טובה ויפה, שבעצם עומדת במרכז החיים הרוחניים שלנו. התשובה הכללית היא – בהחלט האידאל הוא שכל עיסוק שאנחנו עוסקים יהיה לשם שמים ולהתקרב לקדוש ברוך הוא.

אמנם המטרה הזו היא מטרה מאד תובענית ומאד מאד גדולה ורחבה, והתורה איננה מחיבת אותנו לעמוד בה אלא מציבה אותה כאידאל מופשט. החובה המוטלת עלינו היא לקיים את המצוות, לקבוע עיתים לתורה וכדו', ואת שאר הזמן אנחנו יכולים לנצל לתחביבים והנאה. אכן, האידאל עדיין נשאר ולכן אנחנו נדרשים תמיד להתקדם ולעלות בעבודת ה' ובעז"ה, המטרה הגדולה שיתכן שנראית לנו רחוקה להשגה, בעוד עשרים-שלושים שנה אולי תראה סבירה. העיקר שכל יום ויום וכל שנה ושנה נציב לפנינו מטרות ושאיפות שנשתדל להשיג אותם ולאט לאט נתקדם ונתקרב לקב"ה עוד ועוד.

אני ממליץ לך בחום, ללמוד בעיון את ספר מסילת ישרים שגם הוא בנוי כפי שתארתי. המידות הבסיסיות הן – זהירות, זריזות ונקיות, שעוסקות בעיקר בחובה ההלכתית של שמירת מצוות. המידות הבאות של טהרה וחסידות, עוסקות בקידוש כל החיים וכל הפעולות שלנו שיהיו רק לשם שמים.

מקוה שהבהרתי את הנושא, אשמח לכל תגובה.
טוביה
tsbias@actcom.co.il

יד באייר התשסז

קרא עוד..