לפעמים גם אם אתה מאד מאמין במשהו קורה שאתה נופל, אתה מאמין שאסור ולא טוב להגיד רע על בן אדם, ולפעמים אתה גם חי את זה, אבל לפעמים אתה מגיע למצב של דילמה ואתה צריך להחליט מהר מה לענות או איך להתנהג ויוצא שאתה נופל. זו התגובה האוטומטית שלך למצב שאתה צריך להחליט בין טוב לרע, זה לא נקרא להיות לא אמיתי עם עצמך? להאמין במשהו ולחיות אותו ואז במצב של לחץ או מחשבה מהירה לעשות הפוך ממה שאתה מאמין בו? אם כן כל מי שנופל במקומות שהוא יודע שאסור במחשבה של רגע נקרא צבוע?
לק"י
לשואל היקר שלום!
אני רוצה להתנצל שלקח לנו מעט זמן לענות וברור שהנושא הזה של בירור הדרך של האדם וההתמודדות שלו עם נפילות בוערת בך.
לדעת אם זה צביעות כשיש נפילות או לא, כאשר מאמינים במשהו ופועלים שלא ליפול, זאת בהחלט שאלה חשובה וטובה ואשריך שאתה מעלה את זה!
אני מקווה שבאמת הבנתי את השאלה בצורה נכונה, ואם לא אשמח לחידוד ובעזהי"ת נענה כמיטב היכולות אשר הקב"ה חנן אותנו בהם.
[אמיתי או לא אמיתי?]
זה נכון שהרבה פעמים, לפני שאנחנו מצליחים לתקן את המידות, וגם לאחר מכן, יש נפילות ופעולות שנעשות מתוך אינסטינקט.
אך כשמן כן הן – נפילות.
כל עוד אנחנו כאנשים באמת עמלים על עצמנו ומחפשים איך לתקן את המידות אז הן נפילות.
זה נכון שאם זה קורה הרבה צריך לבדוק את הענין, אבל זה עדין יכול להיות נפילה, או משהו שלא מתוקן לגמרי שעוד יש מה לעבוד עליו.
על מה יש לעבוד?
על הרצון.
חוזק הרצון וההבנה הוא מרכיב חזק ביכולת לקום מנפילות. הרי אי אפשר לדעת משהו באמת, לא רק בשכל, אלא גם במעשה, ושהוא לא ישפיע על הרצון. הידיעה הזו – ידיעה שהיא לא רק חיצונית אלא משפיעה מבפנים היא זו שיכולה לפעול על הרצון.
זה לא שלפני זה מדובר במצב שהאדם לא אמיתי. יש לו הבנה שכלית שעדין לא הגיעה לידי מעשה.
זה נכון שאם זה לא יגיע לידי מעשה אז יכול להיות שהוא באמת לא אמיתי עם עצמו.
[מי הצבוע?]
כל זה אולי נוגע לאמיתיות, אבל לגבי צביעות ומה זה בדיוק, זה כבר ענין אחר.
צביעות, לרוב, מוגדרת כחוסר התאמה בין האופי של האדם למעשיו או מישהו שמסתתר מאחורי דברים מסוימים, לרוב ערכים שונים, בשביל מטרות אישיות.
לא משנה אם ניקח את ההגדרות האלה, אם נדייק בהם יותר או פחות, מדובר בסוף במשהו קבוע.
דברים שנעשים מלכתחילה. זאת אומרת שיש חוסר התאמה בין המחשבה של האדם למעשה שלו.
זה לא שזה קורה מאז שהאדם נפל, זה קיים שם עוד במחשבה.
לכן, מי שנופל הוא לאו בהכרח צבוע. הוא בהחלט עומד (בעזהי"ת) מאחורי מה שהוא אומר.
זה נכון שיש לפעמים הבדל דק בשטחים האפורים של מי שצבוע לבין מי שמתמודד ולא מצליח לקום בצורה חזקה.
בנוסף, כמי שאולי צופה מהצד, מבחוץ, חשוב שלא נשפוט אנשים. אנחנו לא קוראים מחשבות של אדם להחליט אם הוא צבוע או לא, ואולי הוא מתמודד וקשה לו והא זקוק לעזרה.
זה נכון שיש פעמים שצריך לחשוש, אבל זה כבר ענין כשלעצמו עם כללי זהירות משלו שאינם חורצים את גורל אופיו של מישהו כזה או אחר.
ועל המשקל הזה, אסור לנו, כמי שאולי מתמודדים, לתת ליצר לשכנע אותנו שאנחנו צבועים רק בגלל שאנחנו לפעמים לא עומדים בניסיונות ונכשלים.
אם אנחנו באמת מאמינים ולא מתחילת הדרך יודעים שיהיה הבדל בין המחשבה לבין המעשה.
אני מקווה שהדברים באמת הניחו את הדעת ונגעו במה ששאלת.
אם לא, או גם אם כן אשמח לחידוד אם יש משהו לא ברור או שתרצה להתעמק בו.
הרבה הצלחה וישר כח על השאלה הנפלאה!
חנוכה שמח,
נתנאל
netanelweil@gmail.com
