הבן חוזר בתשובה

שאלת הגולש

שלום רב. בני בן 17.5 עולה לכיתה י"ב. מתחזק מאוד אך עם זאת באופן קיצוני מאוד.(חרדי) מנסה להטיף לנו, ללמד אותנו בצורה של כפייה (לעיתים), כועס עלינו שאנחנו לא חושבים כמוהו, אומר שלא רוצה להיות איתנו "החילוניים" למרות שאנחנו מסורתיים- חילונים.
אנחנו איתו מכבדים את חזרתו בתשובה. אני בבית עושה הכל כדי שירגיש נעים ובמקום טוב. (פלטה בשבת, מוצרי בד"ץ, הוא אוכל בסכום חד"פ). ביקשתי ממנו בקשה אחת לסיים 12 שנות לימוד ובגרות זו החובה שלו. הוא רוצה ללכת לישיבה בשנה הבאה, התנאי הוא אם יש אפשרות לסיים 12 שנות לימוד ובגרות. האם יש ישיבה כזו? ומה ניתן לעשות?

תשובה

שלום וברכה.
ישר כח גדול על הפנייה. את מתארת פה מצב של חזרה בתשובה של נער בן 17, שנמצא כרגע בשיא גיל ההתבגרות. ברוך השם. התהליך שמתואר כאן מבחינתך הוא קיצוני, אבל נראה שאתם באמת מנסים לעשות מאמץ לשמור על קשר טוב עם הבן כדי שהכל יבוא על מקומו בשלום. זה ראוי לשבח בעיני. לפעמים חזרה בתשובה יכולה להיות מאוד מבהילה מהצד, וההתייחסות שלכם לתהליך נראית שקולה וחכמה עם כל ה'לחץ' שבחוסר הידיעה.
בתחושה שלך, הבן לוקח את החזרה בתשובה למקום קיצוני, משמע חרדי. זה בהחלט קיצוני יחסית ל'להיות חילוני', אבל האם בהגדרה הדבר באמת נחשב קיצוני או פשוט מדובר באמונה אמיתית וערכית בדרך מסוימת? חזרה בתשובה וכל התהליך מעבר לחששות, היא הזדמנות להעמקה וחינוך. זאת הזדמנות להבין מהבן – מה המשמעות של הדרך שבחר? למה הוא בחר אותה? מי מדריך אותו ומסייע לו בתהליך? מעבר לתחושה שלכם שהוא מטיף לכם, גם הוא עצמו נמצא כרגע בעיצומו של תהליך מטלטל.
וכמובן, שעניין זה לא מפחית מהתחושה שלכם.

ראשית, אתם ההורים, אתם המנהיגים. לפעמים, בעיצומו של תהליך 'חזרה בתשובה', הילד שוכח את הדבר החשוב ביותר – לכבד את ההורים ולהעביר להם את המסר בצורה חיובית ואוהבת. הוא לא עושה את זה מחוסר אכפתיות כמובן, אלא מהתרגשות התהליך ומהתגלית החדשה שהגיעה לחייו עכשיו – עול תורה ומצוות. אתם כאן כדי להזכיר לו את זה. נסו לעשות זאת בנועם ובשמחה, הדבר יעזור לכם ולו. אפשר לומר לו, שאתם מכבדים מאוד את התהליך שלו ואתם רוצים מאוד שהוא ירגיש בנח בבית. אבל שראשית כל אתם ההורים, ובשלב זה זוהי דרך החיים שלכם ועליו לכבד אתכם. זאת ה-התורה הכי הכי חשובה ואין עוררין על זה: לכבד את ההורים.

שנית, אני מבינה שמאוד חשוב לכם הלימודים וההשכלה זאת על מנת שיוכל לממש אפיק תעסוקתי בהמשך. הדבר ברור, אנחנו חיים בישראל. לבן יש רצון ללכת לישיבה.
יש ישיבות שמשלבות לימודים תורניים גבוהים עם לימודי חול. יש אפשרות לסיים 12 שנות לימוד וגם ללמוד תורה. יחד עם זאת, יכול להיות שלבנכם יש תכנית אחרת, שהוא מרגיש שיש ישיבה שהוא רוצה ללכת אליה, שהרב שלו ממליץ לו. לכן, יש כאן חשש להתנגשות בין הרצונות. חשוב מאוד לעשות זאת בחכמה. אפשר לפקוד על הילד 'אתה הולך למקום כזה וכזה וזהו', אך הדבר עלול להוביל לתוצאה רצויה. נסו להסביר לו את החשיבות בללכת לישיבה שאפשר לסיים בה 12 שנות לימוד. נסו להציג לו את השיקולים שלכם והחששות שלכם – בנועם ובדאגה אמיתית, כדי שהדברים יכנסו לליבו. בנוסף, יכול להיות שקיימת אפשרות שתדברו עם הרב שמדריך אותו בתהליך החזרה בתשובה.
אולי גם הוא יכול להשפיע עליו או עליכם. לעיתים אנחנו מאוד מפחדים ממשהו, אבל אנחנו מגלים שזה לא כל כך מפחיד כמו שאנחנו מדמיינים.

לסיום, דברים מלב אל לב.
חזרה בתשובה היא דבר טוב, היא דבר חיובי. נער שנמצא בחיפוש זה דבר מדהים, שמראה על עומק ורצון להבין את העולם. התייחסות נכונה לחזרה בתשובה, הדרכה נכונה, הבנה ובעיקר המון המון אהבה (כפי שנראה שאתם עושים) – מרבים שלום ועושים טוב. בן שבאמת מאמין בה' ורוצה לעשות לו נחת – זה בן שיבין שחלק משמעותי מזה הוא לעשות נחת להורים שלו. רק תהיו שם ותמשיכו לתת לו יד.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שלב במוקד הטלפוני / בווצאפ.

בברכה, הילה חופית, חברים מקשיבים https://makshivim.org.il/

כה באדר התשפה

קרא עוד..