הגבול בין תלות ריגשית לאהבה

שלום וברכה.

איזו שאלה נפלאה!
אהבה- רגש שמתבטא בנתינה הדדית. שני הצדדים רוצים להטיב עם השני. כל אחד מכיר עצמו טוב, אוהב את עצמו, ובוטח בעצמו, ומתוך שלמות אישית מוכן להכיל בתוכו עוד אדם. לאהוב, לכבד, לתת, להעריך. רצון לחבר שני חלקים למשהו שלם, בלי לכסות אחד על השני. כל אחד נותן מעצמו וגם מקבל. כל אחד דואג גם לעצמו וגם לאחר, לא מתוך אגואיסטיות אלא מתוך כנות אמיתי ובריאה!זו בעיני אהבה.

תלות ריגשית- נובעת בדיוק ממקום הפוך. תלות נובעת ממקור של חוסר בטחון עצמי, ראיית האחר כאחד השלם שיכול למלא את כל מחסרונו. אחד שיכול להחליט בשבילנו. בתלות ריגשית יש ביטול עצמי וחשיבה טוטאלית על הצד שניה. אין חשיבה על האני שלי. ביטול עצמי גורם לתיסכולים, להיגררות אחרי דברים שלא תמיד טובים לנו, זה מונע מאיתנו לפתח את האישיות שלנו ולהיות מאושרים באמת.

כאשר ה"אני" מתבטל לגמרי והצעדים נעשים מתוך עיוורון מוחלט טל מול מעשי האחר- אז מגיע המעבר מאהבה לתלות ריגשית.

מקווה שעזרתי…
בהצלחה.
טל.
tlalosh@shoresh.org.il