אהלן. אני כמעט בת 15, ומאז גיל קטן יש לי חלום-לרקוד!! בערך בכיתה ג' למדתי ריקוד מקצועיי בסטודיו לריקוד מפורסם וכ"כ אהבתי את זה!! למדתי עד כיתה ו' ובכיתה הזאת נתקלתי בבעיה-גיל מצוות. ומאז הלכתי לכל מיני חוגי ספורט ארובי ריקודים שונים וכו. אבל שומדבר לא היה כמו להופיע, ולרקוד עם השחקנים וכל מיני דברים כאלה. שלא תבינו לא נכון אני לא עושה את זה בשביל שיסתכלו עלי או בשביל ההופעה!! ממש לא! ההפך הוא הנכון! אני עשיתי את זה כי היה לי פשוט כיף!! זה נתן לי תחושה כיפית בטירוף ועכשיו זה באמת חסר לי. וזה לא ההורים שלי שאמרו לי להפסיק עם הריקודים מבחינתם יכולתי להמשיך ולהופיע בלהקה ובפסטיגלים.. אם זה באמת מה שרציתי אבל לא יודעת.. משהו העיק לי על המצפון, אני יודעת שהתלבושות הם לא הכי צנועות וגם התנועות לא בדיוק, והענין הוא שאם היתי שלמה עם העובדה שאני לא רוקדת בגלל ההלכה ומצוות וכו' אז מילא אבל אני כ"כ רחוקה מלהיות שלמה עם זה.. אם יש מצב שתוכלו לתת לי איזה טיפ או משו בבקשה אני ממש אודה לכם!! תודה על הכל. יומטוב=]
לכותבת היקרה,שלום.
דבר ראשון יישר כוח על האמיתיות וההקשבה לעצמך, ושאת מוכנה לברר ואולי לוותר מעט על אחד הדברים שעושים לך טוב בחיים בגלל בעיות הלכתיות.
אבל חשוב שתדעי שאת ממש ממש לא צריכה לוותר על שום דבר! ה´ נתן לך את הכישרון לרקוד, וברגע שהוא נתן לך אותו הוא גם מצפה שתעשי עם זה משהו ושתפתחי את הכישרון הלאה. אם תוותרי על הריקוד "בשביל" הקב"ה, את בעצם זורקת לו חזרה בפנים מתנה מדהימה שהוא נתן לך. כמובן שברגע שפיתוח הכישרון סותר את ההלכה זה הופך להיות בעייתי, אבל זה לא חייב לסתור.
היום קיימים המון מקומות ללימוד ריקוד נפרדים ואפילו בהנהלה דתית או חרדית. אני לא יודעת איפה את גרה, אבל אני מתארת לעצמי שאם תתענייני ותרימי כמה טלפונים תמצאי מקום ללמוד בו ריקוד, ובעתיד בעז"ה רק תפתחי את הכישרון בלי לסתור שום דבר הלכתי.
ריקוד הוא אומנות וצורת התבטאות של האדם,מאמינה שתוכלי למצוא מקומך.
חשוב רק להדגיש שבשונה מהעולם הלא דתי-אנו מעריכים את הכשרונות הללו-אך לא הופכים אותם לשיעבוד רק אליהם. כלומר-שלא אמצא את עצמי רק רוקדת בחוסר איזון,אלא נותנת מקום לכך וזמן לזה בכיף ובשמחה ובגבולות הצנועים והנכונים…
תהני! המון הצלחה.
חנה-חברים מקשיבים.
אם תרצי תוכלי לכתוב תגובה ל:
adigut7@gmail.com
