הדרישות של ההורים קשות!

שלום וברכה. קודם כל אני מתנצלת על העיכוב במתן התשובה. חיפשתי תשובה לשאלתך, ומצאתי בספר "תחומין" בכרך האחרון שיצא מאמר של הרב הבר שעוסק בנושא החובה לנהוג כמו ההורים. הרב מביא במאמר את הפסיקה שכל זמן שההורים בחיים והילדים גרים בבית הם מחויבים לנהוג כמו הוריהם, ובמקרה שלך להוציא שבת כמותם. אני מתארת לעצמי שהמצב הזה לא פשוט כי כפי שהבנתי מדובר בשעה מאוחרת יותר שבוודאי מעכבת אתכם מלעשות דברים שחשובים לכם במוצ"ש, ובמיוחד בשבתות הקיץ בהם שבת גם ככה יוצאת די מאוחר. הרבה פעמים בחיים אנחנו נפגשים עם סיטואציות בהם אנחנו לא המחליטים אבל אנחנו צריכים לשאת בהשלכות ההחלטה, גם כשהיא לא מוצאת חן בעיננו.
עיקר השאלה היא מה אנחנו עושים? איך מתמודדים? אפשר להתעצבן, להתבאס, לריב עם ההורים, להתווכח, אבל… יש אפשרות לבחור בדרך אחרת, שלדעתי עדיפה. אני רוצה להציע לך אותה אבל להקדים ולומר שהיא אולי קשה יותר ומצריכה יותר רצון, אבל בעיני היא נכונה יותר. אני מציעה לנסות להסתכל על המצב הקיים בעיניים חיוביות, ולנסות לבחון מה טוב בו ואיך אני יכולה להתמודד איתו בצורה הכי טובה. אפשר להעלות כמה שיותר יתרונות בהוצאת שבת בשעה מאוחרת יותר, אני יכולה לחשוב על כמה. אחד מהם הוא למשל העובדה שכל השבוע אנחנו מחכים לשבת, ליום מנוחה, ליום שבו יש זמן לעשות דברים שבאמצע השוע, בטרדת הזמן, לא מספיקים והנה אתם זוכים להאריך ולשהות עוד זמן בתוך השבת עם אווירה של שבת, לספוג עוד קצת קודש ולצאת לשבוע חדש מלאים יותר. אני יודעת שקצת קשה להסתכל על זה ככה אבל זאת אמת, ויש בכך גם מסר רעיוני לכל החיים – להאיר את כל החול על ידי הקודש! לא לנתק בין הקודש לחול! שכל חיי המעשה שלנו יהיו מכוונים לאור התורה.
ויש עוד כמה יתרונות (שאם תרצי אני מוכנה לכתוב לך אותם). אתם יכולים להחליט ביחד כל האחים על משהו כיפי שאתם עושים ביחד בזמן הזה, משהו מיוחד שעושים רק בזמן הזה, פעם בשבוע כך שהוא יהפוך למשמעותי בעיניכם. ובעיקר בעיקר, עם כל הקושי תחשבי איזו שמחה יש לקב"ה מכיבוד ההורים שלך ושל אחים שלך.
שתזכו להרבה שבתות של שמחה, ואת מוזמנת תמיד להמשיך לשאול
שבוע טוב
ברוריה, חברים מקשיבים