שלום! בחופש הגדול בשעה טובה אני נכנסת להדרכה. תכף אני מסיימת את כיתה י' ועדיין ההורים שלי מקפידים עליי לכל מקום שאני הולכת. הם לא מסכימים לי ללכת לטיולים ושבתות של בני עקיבא כי הם לא סומכים על בני עקיבא כ'גוף אחראי'.
אני חושבת שאני מתאימה להיות מדריכה ושיש לי מה לתת אבל האם אני אלך להדריך למרות שאני יודעת שזה ייצור ויכוחים עם ההורים שלי ויגרום לי לעבור על דבריהם.?
שלום לכותבת היקרה,
את מתארת מצב קצת מורכב. הרצון שלך מתנגש עם רצון הורייך. ייתכן ויש נקודות מהן הם חוששים ולכן מונעים ממך ללכת לאותם שבתות/טיולים וכו´. אבל, כאשר אנו בגילאים צעירים מאוד קל יותר לומר לכאן את לא הולכת והילדה תקבל זאת. היום כשאת מתחילה לגבש לך זהות ואישיות, עולם ערכי משלך,יותר קשה ולכן את מרגישה את התחושות הללו ואת המחנק-שאת כבולה.
עומדות לפנינו 2 נק´:
אחת-רצון לכבד את הורייך ולעשות להם נחת,לא לצערם וכו'.
שניה-רצון לבנות את עצמך,להעניק ולתת מכוחותייך וכשרונותיך לסניף,לחניכים וכו´.
מכיוון שהדיונים עם הורייך לא יסתיימו רק בכניסה להדרכה או לא. ובטח יצוצו גם בנקודות נוספות בחיים ,אני מציעה לך דבר כזה:
נסי לדבר איתם בצורה הגלויה ביותר ובחוכמה. (וכמובן עם הרבה כבוד והערכה) שתפי אותם במחשבות שלך ובמה שאת מרגישה,אך נסי להשתמש הרבה בגוף ראשון-כלומר: "אני מרגישה שאני צריכה מכם יותר יד חופשית בשביל שאני אוכל לבנות את עצמי…" "אני מרגישה לא טוב עם כך ש…" וכמובן תאמרי להם מילים טובות, מהלב.
ייתכן והם לא מודעים להשלכות והם רוצים להגן עלייך. אך אם תאמרי ותשתפי הדבר יכול לפתוח פתח חשוב ומשמעותי שיעזור בהמשך. אולי את אומרת-מה ? כבר נסיתי,הם לא יקשיבו לי…וכו´. השאלה איך אומרים את הדברים. תסבירי על החשיבות של הדברים בעינייך,ותנסי לברר איתם ממה הם כ"כ חוששים??
נסי להתקדם בנקודות הללו,ואשמח שתשתפי איך התקדמת משם.
אם תרצי הכוונה נוספת בדרך,אל תהססי,כתבי ל:
adigut@walla.com
המון הצלחה בדרך ובכניסתך להדרכה-זו משימה חשובה ומשמעותית,עלי והצליחי! רק טוב.
עדי
