הדרכה- בכלל לא מה שחשבתי!

שאלת הגולש

אהלן,
אני בת 16 ונכנסתי לא מזמן להדרכה. לפני פחות מחודשיים.
אני יודעת שזה ממש מעט זמן, ובכל זאת אני שואלת את השאלה הזו…

אף פעם לא היה לי איזשהו אידיאל להיות מדריכה. זתומרת, לא הייתי מאלה שמפנטזות על זה וחולמות על זה בלילות. אבל ברור.. שבאיזשהו מקום כן רציתי את ההדרכה, ואם אני אהיה ממש כנה גם היה לי די ברור שאני עומדת להיכנס.
נכנסתי להדרכה בסניף שלי, שהוא סניף רגיל לכל דבר, לא מצוקה או משהו.. החניכות באות גם אם אני לא אגרד אותן, וברוך ה' יש לי קבוצה די גדולה.
נכנסתי לשבט ניצנים.. הבעיה היא- שזה שבט ממש ממש קשה!! בצורה קיצונית!! לפחות הבנות שם..
מעטות מאד הפעולות שהיו לי טובות מאז שאני בהדרכה. וכ"כ קשה לי!! לא פעם ולא פעמיים עברה לי המחשבה לעזוב, או "אוף , מתי ההדרכה הזו תיגמר כבר…"

אני רואה את כל הבנות שלא נכנסו להדרכה וממש מבואסות, ולפעמים אפילו מקנאה בהן קצת…
אין להן את האחריות המטורפת הזו על הראש, את המפחי נפש, את התיסכול, את העצבים.
יש להן את יכולת הבחירה לאן לנתב את החיים שלהן כרגע, והן לא "תקועות" עם קבוצה קשה ואיומה כמו שלי…

אני באמת כבר מיואשת, לחניכות שלי אין שמץ של יחס אוהד אחת כלפי השניה והן כלפיי המדריכות, ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל…!!

מה אפשר לעשות?!..
זה בכלל נורמלי שאחרי כ"כ מעט זמן כבר עוברות לי מחשבות של עזיבה?!..

תודה!

תשובה

בס"ד
שלום לך יקרה!
כל כך חשוב לדעת תמיד מה המטרה ולמה את עושה דבר מסויים וחשוב. ללא מטרה וללא דרך וללא ידיעת ה"למה" עושים דברים לא בצורה היעילה והממצה ביותר.
כדי להבין את חשיבות ההדרכה עלייך קודם לדעת את החשיבות של הדבר שיש בידייך.
יש בידייך נפשות אותן זכית לחנך. ממש נפשות עליהם את אחראית לכוון ולהדריך בצורה הטובה ביותר, בדרך התורה והעבודה.
עלייך לדעת כי זו מחוייבות הדורשת ממך אחריות לכל אורך הדרך, עלייך להבין את חשיבות ההדרכה.
ישנם חניכים המגיעים לסניף לקבל משהו מעבר למה שהם רואים ומקבלים בבית, ישנם כאלו המחפשים חברה, ישנם כאלו המחפשים עומק ודרך לפעול ולהתמלא, ישנם כאלו שאפילו מגיעים כדי "לשאוף אויר" מהבית… ישנם כאלו שהסניף הוא המקום בו הם באמת מתחנכים כראוי בניגוד למה שהם רואים ומקבלים בבית או בבי"ס.
החניכות נפשות צעירות שאת המכוונת שלהן. את היא זו שמהווה בשבילן אישיות לדוגמא, אלייך הן צריכות לפנות כשיש להן בעיות ולא נעים להן לפנות להורים או למורים. מבחינתן את צריכה להיות מדריכה-חברה, אחת שיודעת להבחין בכל דבר שעובר עליהן, אחת שצריכה לדעת להתייחס, אחת שהיא פשוט מדריכה. בכל תחומי החיים. ממש בהכל ותמיד. הן תמיד מסתכלות עלייך גם כשאת חושבת שהן לא…
אין ספק שהאחריות היא עצומה אך הזכות והסיפוק עצומים גם הם!

לאחר שאת מבינה את מהות התפקיד עלייך לחשוב עם עצמך אם את בנויה לכך, אם את מבינה את החשיבות ואת הערך של ההדרכה ואם את מוכנה לקחת את האחריות על עצמך.
במידה והתשובה היא חיובית אני בטוחה שעכשיו בע"ה, לאחר שאת מבינה את החשיבות של היותך מדריכה בישראל על היותך מחנכת נפשות-אז ההדרכה שלך מהיום והלאה תראה אחרת.
את צריכה להציב מטרות אותן את רוצה להשיג עם השבט שלך, את צריכה להבין ולראות מהניסיון שבינתיים היה לך מה הבעיות של השבט ועם מה צריך עוד להתמודד ועם זה את צריכה ללכת ולהתחיל לעבוד.
להגדיר מטרות, להציב יעדים לבנות מערכים ולהתחיל להשקיע כמה שיותר. בשמחה רבה ובאמונה רבה. עם הרבה תפילה להצליח במלאכה כה חשובה זו.
הכל תלוי בך!אם את מעוניינת לקחת אחריות על השבט שלך ועל ההדרכה והמחוייבות והזכות הזו אז את תראי שבזכות ההסתכלות החדשה שלך על ההדרכה ועל חשיבותה את תתיחסי להדרכה אחרת וזה ישפיע לטובה על הדרכתך בע"ה. את תראי איך השבט מתקדם ועולה מעלה מעלה בע"ה בזכות הגדרת המטרות והשגתם.
אם תחליטי שהדרכה זה לא בשבילך אז תצאי מהדרכה ותמצאי איפה את יכולה להשפיע עם הכוחות הטמונים בך.
אני רואה שבעצם כתיבת המכתב הזה חשוב לך לברר דברים לעומק, חשוב לך לעשות דברים מתוך מטרה ואמונה גדולה.אשרייך שאת לא "מעבירה את הזמן" אלא עושה עם הזמן משהו מועיל מתוך חשיבה עמוקה והסתכלות פנימית.

אני מאחלת לך ב"הצלחה רבה בהחלטה כה חשובה זו!
אני כאן בשבילך לכל שאלה,הבהרה,הכוונה וממש להכל:)

רבקה
rivkab@shoresh.org.il

יא באדר א'

קרא עוד..