הדרכה בסניף/מדריכי חוץ/גרעין. אני מבולבלת!

שאלת הגולש

נכנסתי עכשיו להדריך.
בסניף חוץ.
אנחנו שבט גדול , וחבר'ה טובים ולכן חוץ ממשהו כמו 9 מדריכים ו-9 מדריכות שנכנסו בסניף – הכניסו להדרכה בסניפים קרובים עוד מדריכים

העניין של ההכנסה , גרם לי לתמיהה רבה , כי אצלנו , הכניסו הרבה חבר'ה שראיתי אותם כחבר'ה מעולים ( ואפילו יותר מהמדריכים שנכנסו בסניף עצמו)נכנסו לסניפי חוץ
ורציתי לשאול ,
א.האם הערך של התרומה של מדריכי חוץ הוא ערך יותר גדול מתרומה של הסניף שבו אתה התחנכת
ב.
ועוד דבר, ילדה שחשבתי שהיא מעולה להדריך . לא נכנסה לשום סניף
גם לא חוץ . והטענה של המדריכים שהכניסו היא
שהם רוצים שהיא תתרום יותר בגרעין .
האם זה צריך לבוא על חשבון הדרכה ? אשמח אם תפרטו לעומק

תשובה

שלום לשואלת היקרה!

יישר כח גדול על ההדרכה ועל התרומה לבני עקיבא ולחברה כולה!

כשהייתי נראה לי בכתה ח´, היה איזה פיגוע בחיפה. התכנסנו ערב אחד, בני נוער מזועזעים, לעצרת.
נראה לי היו שם אפילו כמה תנועות נוער. אחרי העצרת, אסף הרכז מחוז שלנו ת´חבר´ה של בני עקיבא לשיחה…
אני לא זוכרת מה בדיוק היה תוכן השיחה, אבל דבר אחד אני יודעת. כל פעם שהמורה להיסטוריה דיברה על מהפכנים, נזכרתי ברכז מחוז ההוא.

אני כבר לצערי לא ממש מעודכנת מה קורה היום בתנועה, אבל בתקופתי (שבט אלעד) היו דיונים סוערים בנושא החוקה, ובניהם כיצד לנסח את המטרה או החזון של בני עקיבא. בחוקה, לפחות אז, היה כתוב, "לחנך דור נאמן ל…" ואנחנו רצינו שיכתב במקום זה "לתקן עולם במלכות ש-ד-י"

אני זוכרת את הרכז מחוז המהפכן שלנו, מסביר לנו שמספיק לחנך חניכים, שיהפכו למדריכים, שיחנכו חניכים שיהפכו למדריכים… כי יש לנו מספיק מתנ"סים, ואפשר להסתדר גם בלעדינו. בני עקיבא, אם היא רוצה להשאר רלוונטית, כך הוא טען, צריכה לחולל מ-ה-פ-כ-ה-!

באותה שנה הראש שלי היה תקוע עמוק בתוך בעיות גאומטריות, ואולי אפילו טריגונומטריות, ומהפכות אצלי נתפסו עם הבולשיביקים. או מקסימום עם השומר (ולא השומר החדש). לא הבנתי מה הוא רוצה שנעשה, ונדמה לי שהוא בכוונה לא אמר. הוא רק רצה להתסיס אותנו. שנפסיק להשאר אדישים למה שקורה סביבנו.

אז כדי לא להשאר אדישה, הצטרפתי להנהגת הנוער המחוזית… אפילו פעם אחת עזרתי להוציא "מסע מושבות". עשינו הרבה, אבל אני הרגשתי שזה… לא אני. לא יודעת, שזה ממש חשוב, אבל אני לא בטוחה שזו השליחות שלי.

ואז הכניסו אותי להדרכה.
אצלנו, סניף של קיבוץ, החינוך מתחיל בכיתה א´ (ככה שעד כיתה ד החבר´ה יודעים מה זה לשבת, שזה כבר השג גדול!). קיבלתי כ-15 שובבים ושובבות בכיתות ב-ג. בסתר כינתי אותם מפלצות בע"מ.

אני לא יודעת איך זה קרה, אבל תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי מפסיקה להגיע לישב"צים של הנהגת הנוער. (טוב, גם לישב"צים של המדריכים בקושי הגעתי. איכשהו דיבורים ואני זה לא היה זה) להגיע לפעולה היה נראה לי הרבה יותר חשוב (למדתי רחוק ולא יכולתי להרשות לעצמי להגיע לשניהם כל שבוע, גם לפני תקופת הבגרויות) אז לאט לאט האידאלים של המהפכות נזנחו, ואני מצאתי את עצמי "מחנכת את דור מדריכי העתיד…"

צדקתי? טעיתי? מה יותר נכון? לאן נעלמו האידאלים שלי? מה יותר טוב?

כשניסו להסביר לנו שהדרכה זה לא הכל בחיים, סיפרו לנו על חיילים בצבא. לא יצא לי להיות, אבל הם סיפרו שכשמסיימים קורס, רוב החבר´ה מעדיפים לצאת לשטח, לעשות, ולא כל כך שמחים להשאר ולהדריך את הקורס הבא…
אבל מה הצבא יעשה בלי מדריכיםמפקדים שיחנכו את דור ההמשך?

אז מה יותר חשוב? להלחם או לבנות לוחמים? (אני יודעת שיש מצב שאפשר לבנות לוחמים ולהלחם איתם, אבל נניח שזה לא תמיד אפשרי)

אני בסוף הגעתי להדרכה, ו… כנראה שאני עוד אעסוק בחינוך במהלך החיים שלי. (מה לעשות. זו מחלה תורשתית) להגיד לך שכולם צריכים להיות מורים ומחנכים? ברור שלא.
להגיד לך שהעולם יסתדר בלי מורים ומחנכים? ברור שלא. (אמממ… וגם צריך אנשים טובים שיחנכו. לא רק כאלה שבאים מתוך ברירת מחדל. אבל זה כבר סיפור אחר)

מה יותר טוב?

אין יותר טוב. כל אחד יעשה את מה שהוא טוב בו. ובני עקיבא והעולם כולו, זקוקים לכל אחד ואחת מאיתנו.
כשהדרכתי, ניסיתי לטפטף לחניכי הצוציקים (היום הם כבר גדולים יותר) שלא אכפת לי מה בדיוק הם יעשו כשהם יהיו גדולים, העיקר שהם יעשו את זה טוב, ושיהפכו את העולם למקום טוב יותר לחיות בו. וכשאמרתי להם את זה ממש השתדלתי לא להסביר להם מה הדרך לעשות את זה, כי לכל אחד ואחת הדרך שלו.

הכל חשוב. חשוב לחנך את הסניף ממנו באת, ולבנות עוד חבורה מעולה כמו שהשבט שלך נשמע (מדריכי פנים וחוץ, וגרענרים אתם נשמעים שבט נהדר!), חשוב להדריך בסניפים שחסר להם מדריכים, ולבנות גם שם אנשים טובים. וחשוב גם לעשות במישור המעשי. לא רק לדבר על ערכים ועשיה – אלא פשוט לעשות אותם!
הכל חשוב, והכי חשוב שכל אדם יעשה את מה שהוא הכי טוב בו!

פעם, בטעות אנשים חשבו שהכי טוב זה להדריך, ועדיף בסניף שלך. לכן כולם חשבו שהכי מתאים להם זה הדרכה (כי איזה אדם לא יחשוב שהוא הכי טוב?), אני מקווה שבעקבות הרכז מחוז שהיה לנו, ועוד כמה מהפכנים שכמותו היום כבר חושבים אחרת.

וכמו שחברה מתוקנת צריכה רופאים, ומוסכניקים, ומשוררים, ומורים, ומתדלקים ופוליטיקאים ו… ואוי ואבוי לנו אם הרופא ינסה לכתוב שירים, והמורה יטפל בילדים חולים, והמשורר ינסה לנסח חוקים… (טוב נו. יש שיגידו שעדיף שרוב הפולטיקאים של ימנו יעבדו בתחנת דלק. אני מדברת על עולם מתוקן יותר, טוב?) כך גם בני עקיבא, זקוקה לכולם, ואין דבר שהוא טוב או חשוב יותר.

העיקר הוא לתת את עצמך, בצורה הכי טובה שתוכל!

זהו. מקווה שעזרתי לעשות טיפה סדר בדברים.
אם את רוצה טיפה לברר יותר, או לבקש לחדד משהו, או שאמרתי משהו שלא נכון לדעתך או כל דבר אחר… את מוזמנת לפנות אלי בשמחה: renanaro@gmail.com

הרבה הצלחה בכל!
בב"ח לתו"ע
רננה, שבט אלעד, מחוז חיפה

כה בכסלו התשעא

קרא עוד..