הדרכה בסניף עם רמות שונות

שאלת הגולש

בס"ד
היי!
אני אציג קודם את המצב שלי, כדי שיהיה מובן כל הסיפור-
עוד כחודש אני נכנסת להיות מרכזת של חבריא ב' בסניף שלי(כן,השתכללנו,לא רק נכנסים להדרכה),
ובתור מרכזת אני רוצה שכל החניכים שבסניף, בכיתות ז'-ט' יגיעו לפעילויות ויהנו מהם,
אבל הבעיה מתחילה בעניין שלא מדובר באנשים עם אותה רמה דתית, שכלית ורגשית…
וצריך לדבר לכולם ברמה שווה,
ובשפה שלהם.
מרבית הסניף ברמה דתית גבוהה, אבל יש ת'חבר'ה, שפחות בראש שלהם "להיות דוסים" ואני מבינה אותם לגמרי,
ואני יודעת שכדי להביא אותם לפעילויות, ולעזור להם להתקדם צריך לדבר איתם במונחים שלהם.
אם הם ישמעו "שיחת שבת" הם לא יבואו, הם יעדיפו לשבת בחוץ, ולעשות שטויות, אבל…"שיחת שבת מעורבת" זה יישמע יותר טוב,
ואני דואגת שהאנשים הכי טובים יעבירו שיחות, ויהיה מעניין…
קצת לנתק אותם מ"החבר'ה" שלהם ולקרב אותם לעצמם.
הנק' הבעייתית היא שיש חניכים שאולי ייפגעו אם תהיה שיחת שבת מעורבת,
אבל לי חשוב לשים דגש על ה-חבר'ה שלי,
ואני באמת מעריכה אותם,
ומהם יצאו את האנשים הכי מעולים שבעולם, רק אם ננתב את העניין כמו שצריך…
אני מאמינה ששווה קצת "לקלקל" את היותר " דוסים" (אני חייבת להדגיש שבשיחה הם יושבים בנפרד) לטובת החבר'ה…
אז מה אתם מציעים?
שיחת שבת נפרדת-לשמור על אידיאלים, ולהזניח את אלו שלא נאה להם?
או להתגמש לטובתם…?

תשובה

שלום וברכה,
יפה לך התפקיד של מרכזת. מכך שזו השאלה שמטרידה אותך אני אני יכול ללמוד שזה אחריות שמתאימה לך.

שאלת שאלה חשובה ויסודית – האם אפשר לקחת סיכון חינוכי עם חלק מהחניכים בשביל לעזור לאחרים. בלי להכיר את הסניף מקרוב ולדעת מה בדיוק הבעיות – קשה לחוות דעה בנושא. יותר מכך, יש כאן גם קצת עניין הלכתי ולכן אני מאוד ממליץ לפנות לרב הסניף.
אם אין לכם רב סניף אולי כדאי שתשקלו למצוא אחד. חשוב מאוד שלסניף יהיה דמות תורנית שיכולה לתת כיוון בשאלות כמו זו.

למרות זאת אני רוצה לתת לך כמה נקודות למחשבה:

א. בתור תנועת נוער דתית ובתור סניף יש לך התחיבות. צריך לשקול כל אמירה וכל הגדרה בכובד ראש ובזהירות שלא לחלל שם שמים או להוציא שם רע. האם זה דבר ראוי שלסניף דתי יהיה משהו שנקרא "שיחת שבת [מעורבת]"? האם בהגדרת הפעילות כדאי לשים משהו נגד האמירה החינוכית שלנו? לדעתי זה לא ראוי.
ב. צריך לדעת שמידות רעות הן הרבה יותר קלות לקניה מאשר מידות טובות. לכן צריך לחשוב הרבה לפני כל ירידה מכוונת ברמה רוחנית, לא בטוח שנצליח לעלות משם כמו שאנחנו רוצים.

ג. הורים שולחים את הילדים שלהם אל תנועת הנוער מתוך תקווה שהילדים יתחנכו בצורה מסוימת. צריך לשקול האם אין קצת מעילה באמון ההורים האלו אם "נקלקל" קצת את הילדים שלהם.

ד. ישנו כלל הלכתי "אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך" קל וחומר אם זה לא יחיד אלא ציבור וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אם זה נעשה בלי לשאול אותו.
ה. יש כלל בחינוך: לא מחנכים לדבר טוב דרך דבר רע. ילדים קולטים את מה שמשדרים להם ואם תשדרי שחברה מעורבת זה בסדר אז הם הם יבינו שזה בסדר. אחר כך נסי להביא את כל המרצים בעולם שיסבירו להם שזה לא וזה לא יעזור. הרי עד עכשיו עשו את זה בסניף, מה פתאום שזה יהיה אחרת?

כאמור אלו רק נקודות למחשבה, לפסוק למעשה איני יכול. והיה אם תחליטו (כמו שלדעתי צריך) שלא לעשות עונגי שבת מעורבים צריך לשקול מה כן כדאי.

אני אציע כמה רעיונות:
א. אוכל. לא תאמיני איזה משיכה יש לכיבוד קל.
ב. פתיחת השיחה צריכה להיות ב'מילתא דבדיחותא'. תארגני משהו נחמד שהחברה יכולים לעשות, פעילות כיפית שכולם ירצו להשתתף בה ושהשיחה תתחיל מזה.
ג. בסוף השיחה חייב להיות משהו מפתיע בכל פעם: קרטיבים, פרסים, הודעות חשובות, דלי מים על הראש של המעביר, עוגה קצפת לפרצוף של החניך המצטיין – משהו יוצא דופן שיגרום לכולם להשאר לשמוע עד הסוף.
ד. אנשים באמת מענינים שיתנו שיחות.
אני בטוח שאת בטוח שבתור אחת שרק נכנסת לתפקיד ושמכירה את החבר´ה האלה היטב תוכלי לחשוב על עוד הרבה רעיונות יצרתיים.
על כל החלטה שלא תבחרו אני אשמח לשמוע ובמיוחד אם יש לך רעיונות יצרתיים נוספים.
שנזנכה לקיים את הפסוק "והיה מחניך קדוש"
אריאל
arielez1@gmail.com

ב בחשון התשסז

קרא עוד..