הדרכה ואמונה!

שלום.
ברשותך אני אפריד את התשובה לשניים.
החלק הראשון – לגבי האכזבה מכך שלא נכנסת להדרכה.
אני לא חושב שנכון להחביא את האכזבה שלך, ולהתנהג כאילו הכול בסדר.
יש לשים לב לרגשות שלנו, להקשיב להם, ולא לברוח מהם. באכזבה שלך היא ברורה, ואני חושב שמותר לך, וטוב יהיה, אם תשתפי חברה או כמה חברות בתחושה הזו.
החשוב ביותר הוא שלא תגלשו מכאן ללשון הרע או לכעס. זה כבר צד שני ואפל של אותם הרגשות, וממנו צריך להיזהר. מותר להיות מאוכזבים, וגם לדבר על זה, אבל אסור בשום אופן להגיע מתוך זה ללשון הרע.
את צריכה להתמודד עם האכזבה, ולא לבלוע אותה בבטן.
אגב, אם יש בליבך טינה על מי ש"אשם" בכך שלא נכנסת להדרכה – יש בהחלט מקום לבוא ולומר לו את זה, לא בצורה של האשמה, אלא כדי שיידע מה את מרגישה.
החלק השני – לגבי ההתקרבות שלך לה´.
לפעמים דווקא הרגשות הקשים והלא-נעימים, מקרבים אותנו לה´. לא חשוב כרגע הדיון למה זה קורה.
את יכולה לנצל את התקופה הזו, ולתת לעצמך תנופה בעבודת ה´. את יכולה לקבל על עצמך קבלה טובה – למשל לומר תהילים כל יום לפי החלוקה לימי החודש, או להקפיד יותר בלשון הרע, וכמובן להמשיך להתפלל לה´ ולבקש ממנו שיעזור לך להתקרב אליו ולעבוד אותו באמת.
כל טוב.
דוד.
davideinat@gmail.com