ההבדל בין אישה דתית לחילונית

שלום לך.
ההבדל בין אישה הדתית לאישה חילונית, הוא בעצם ההבדל בין אדם החי לפי דבר ה' לבין אדם שלא חי כך. אדם שעובד את ה' יודע שיש לו תפקיד בעולם, שהוא בא לבצע שליחות מסוימת, או במילים אחרות – זהו אדם עם מטרה בחיים. אדם כזה, שחי עם תחושת שליחות בליבו – יעבוד, יתאמץ וישאף להוציא לכוח את הפוטנציאל הטמון בו, וזאת לשם מימוש המטרה שלשמה הוא בא לעולם. לעומת זאת, אדם שלא חי בתחושת שליחות, שאין לו מטרה ברורה שלשמה הוא קיים ושבשבילה הוא יודע שעליו לעבוד, פשוט לא יעבוד (או שבמקרה הטוב יעבוד קצת, בערך, או רק על מה שנראה לו), וא"כ הוא בד"כ לא יגיע רחוק.
ומהי ה"מטרה"? כל קיום מצווה הוא מטרה בפני עצמה. כדי להגיע למטרה זו האדם עובד קשה (בד"כ עבודה פנימית, אם כי לפעמים גם עובד ממש), לומד עוד ועוד בנושא וכדו'.
כך, למשל, כדי להפסיק לדבר לשון הרע, אנשים קודם כל לומדים על כך (ויש לימוד יומי בספר של החפץ חיים), יש כאלו שקובעים לעצמם שעה ביום שבה בכל מחיר הם לא ידברו לשון הרע, ובד בבד מתבצעת גם עבודה פנימית בלב שלא לחשוב רע על אחרים כדי שלא לבוא בכלל למצב שבו מדברים רע (שכן האדם אומר את מה שהוא חושב). בנוסף לכך, אדם שעובד בנושא יודע שלפעמים הוא גם יצטרך להעיר לאנשים בסביבתו על כך שהם מדברים לשוה"ר או שלפעמים יהיה עליו לעזוב מקומות מסוימים בהם מדברים לשוה"ר או לא להתחבר לאנשים מסוימים שמדברים לשוה"ר כל הזמן. ובקיצור – יהיה עליו לעבוד ממש!
יש כאן בעצם מטרה ברורה, שמפתחים אסטרטגיה מסוימת, דרך מסוימת, על מנת להגיע אליה.
לעומת זאת, ברוב העולם החילוני (והגויי בכלל), אנשים כלל לא חושבים על כך שהם צריכים להתגבר על הנושא של לשון הרע. הם יודעים שזה לא טוב ולא יפה לדבר רע על אחרים, אבל הם לא חושבים על כך יותר מידי ולא עובדים כדי להתגבר על זה. הם פשוט הולכים לפי ההרגלים שלהם – אדם שרגיל לא לדבר רע ממשיך ככה, ואילו אדם שכן רגיל לדבר על אחרים גם ממשיך בדרכו. אין הצבת מטרה ברורה, וממילא – אין בניית דרך על מנת להגיע אליה.
ודוגמא נוספת – אני מכירה כמה וכמה אנשים חילונים שלא היו רוצים בשום פנים ואופן שילדיהם יראו טלוויזיה. הם יודעים שזה רע, ואני מכירה אחד שאפילו כתב על זה עבודה רצינית ביותר לאוניברסיטה. אבל משום מה – אף אחד מהם לא מוציא את הטלוויזיה מהבית. למה? למה??? כי כשאין מטרה ברורה שמוכנים להקריב בשבילה הכל, אז לא מתאמצים, לא עובדים, ונכנעים לרצון הזה לראות טלוויזיה, גם אם אותם אנשים יודעים שהם מבזבזים והורסים בכך את החיים שלהם ושל ילדיהם.

בזאת אני רואה את ההבדל בין אישה דתית ללא דתית, ובין אדם שעובד את ה' בכלל לבין אחד שלא. אדם שעובד את ה' – עובד, וממילא גם מגיע לתוצאות ברוכות מאד בחינוך הילדים, ביחס לאחרים ובכל שטחי החיים. ולעומת זאת אדם שלא עובד את ה' – לא עובד, ואז במקום לעבוד כדי לבנות זוגיות נכונה – מתגרשים, במקום לעבוד כדי לתת לילדים את החינוך הראוי – מאכילים אותם בזבל וכדו'.

אני מקווה שעניתי לשאלתך, אבל אם לא – אולי תשאלי שוב בצורה יותר פרטנית, כדי שאבין יותר טוב מה היית רוצה לשמוע. את יכולה גם לנסות להתקשר ל'חברים מקשיבים' ולשאול על כך, משום שבשיחה בטלפון הרבה פעמים מבררים דברים טוב יותר, וכך אולי תוכלי למצוא את התשובה המספקת אותך ביותר. מס' הטלפון שלנו: 02-6518388 (בין השעות 21:00 עד 1:00 בלילה).
יישר כוח על החיפוש המעמיק אחר תשובה!
תמר, חברים מקשיבים