ההורים ביקשו שאנתק קשר איתה

שלום לך.
אל תצחקי עלי ואל תעלבי, אבל ברגע שקראתי את השאלה שלך נזכרתי באן מאבונלי, החברה של דיאנה שבטעות גרמה לה להשתכר ולכן ההורים של דיאנה אסרו עליהם להיפגש עד שאן הצילה את חיי אחד מהילדים שלהם. מכירה? מה?! לא קראת את 'האסופית'??!
בכל אופן, נזכרתי בזה וחשבתי שהמקרים ממש דומים ואולי גם הפיתרון (אני לא מתכוון שאת צריכה להציל חיים של אחד מהחיים שלה, אלא למישור העקרוני. . .). אני לא מזלזל בשאלה – פשוט הספר שם הוא חכם ומוסרי, כמו הספרים הישנים והטובים. . .
קודם כל – כתבת בצורה ממש בוגרת שאת מקווה שנקודת המבט שלך היא הנכונה וזה ממש בוגר וחשוב להתבונן על הדברים כך, אז כל הכבוד. אם תיגשי כך לכל העניין אין לי ספק שהכל יבוא על מקומו בשלום.
כפי שכתבת הדרכים שעומדות לפנייך הן שלוש:
א. להקשיב להורייך, דבר שהוא קשה הן מבחינת היישום בעתיד והן בטווח הקרוב – כיצד להסביר זאת לחברתך.
ב. לשכנע את הורייך שהם טועים.
ג. לשקר להורייך ולהמשיך לשמור איתה על קשר.
נתחיל מהסוף להתחלה. נראה לי, ונראה לי שגם לך נראה, שלא נכון וטוב לשקר להורים, זה לא מוסרי, לא חינוכי כלפייך וגם לא יחזיק מעמד – ההורים שלך בטח 'יעלו' על זה, אז חבל על כל הנזק החינוכי שאת עלולה לעשות לעצמך ועל עוגמת הנפש והפגיעה באמון שתגרמי להורייך. נכון?
לשכנע את הורייך. את כותבת בשאלתך שניסית לשכנע אותם ודרך השכנוע היחידה שאת מזכירה היא בכי. כמובן, אני בטוח שהבכי היה מלווה במילים, אבל אולי תחשבי שוב באיזה מילים בחרת, האם נקטת טיעונים מנוסחים בצורה הגיונית או ששפכת את רחשי ליבך להורייך בצורה לא משכנעת כגון 'אתם לא מבינים אותי', 'לא אכפת לכם מה אני מרגישה', 'אני מבטיחה לכם ש. . .' וכו'. אולי אם תראי להם ותסבירי להם שהושפעת לטובה מהחברות הזו והמעידה הייתה דבר יוצא מן הכלל הם ירשו לכם להמשיך בחברותכן? אולי אם תסבירי להם שמאוד קשה לך ליישם את הדברים ולכן את מבקשת שירשו לכן להיפגש עוד קצת לתקופת מבחן, שירשו לכן להיפגש אבל דווקא בשעות מסוימות ומקומות מסוימים וכו', אולי אם תנקטי איזו עמדת פשרה כזו הם יסכימו?
והדרך השלישית, שנראה לי שהיא מה שיקרה בסופו של דבר, היא להקשיב להורייך. נכון, זה קשה, אבל זה המקום להשתמש ב'נשק' הסודי שיש לך לפי מה שרואים בשאלתך – בגרות. את מבינה שלהורייך יותר ניסיון – סמכי עליהם. נכון, קשה ללב, ואין לי שום קיצור דרך להציע לך אלא רק דרכים כיצד להסיח דעתך מהכאב כגון ליצור חברויות חדשות, לצאת לכל מיני פעילויות, להשכיח מעצמך את מה שקרה (בעזרת ספרים, האסופית לדוגמא. . .) וכל מיני הצעות כאלו, אבל בעצם כולן הצעה אחת בשורשן – להיות בוגרת ולהתמודד עם רצון הלב. ייתכן מאוד שהורייך צודקים, וגם אם הם טועים זו הזדמנות שלך לחנך את עצמך לאהבה עצומה להורייך – לסמוך עליהם אפילו כאשר הם אולי טועים, לגרום להם נחת רוח בעצם זה שעושים את מה שהם רוצים למרות שזה לא נכון. כל המחשבות האלו – בין אלה שמצדיקות את הורייך ובין אלה שמצדיקות לשמוע להם למרות שהם טועים – הם דרך לנווט את הרגש, לשמור אותו במקום הנכון.
אני יודע שהתשובה הזו קצת 'יבשה', אבל ביקשת תשובה מהירה (מהיום למחר) ולכן כתבתי אותה באמצע הרבה דברים אחרים ש'יושבים' עלי. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il