שלום לכם.
אני נמצאת בחברה קצת חלשה מבחינה דתית אבל מאד חשוב להורים שלי שאני אהיה דתיה חזקה. ההורים שלי ממש עושים לי בעיות עם הבגדים שאני לובשת ואני כבר לא יודעת מה לעשות כי כל דבר שאני עושה "זה לא צנוע……" או "זה צמודקצר יותר מדי…..". אני חושבת אישית שלא משנה איך אני מתלבשת, צריכים לכבד את הרצון שלי להתלבש ככה ולא לעשות יותר מדי בעיות. נגיע לעיקר: מפריע לי שההורים שלי ממש (אני מרגישה ככה) "כופים עלי את הדת" ולא נותנים לי בחירה בכלל בשום דבר ואני כבר כמעט בת 14 וההורים שלי מעירים לי על כל דבר. מה עושים?????
שלום יקרה.
התייחסת להמון נקודות שאומנם מתחברות בצורה מסויימת, אך על כל נקודה אפשר לדון שעות. אני אנסה להפריד בין הדברים ולהתייחס לכל נקודה בנפרד, בתקווה שזה יענה על שאלתך…
א. הגעת לגיל מצויין! 14 הוא בדיוק הגיל בו אפשר להתחיל לברר על הדת ועל אורחותיה, לנסות להבין דברים לבד ולא לעשותם מתוקף מילתם של הוריך. את לא מבינה מה הקטע בצניעות הלבוש- תבררי!! תלמדי על מידת הצניעות, על חשיבות הגבולות, על המעלות של בת ישאל צנועה וחסודה וכו´. קשה לך להאמין?- תבררי על מהות אלוהים, על מצווותיו, על מטרתנו בעולם. יש המון ספרים, מאמרים ושיעורים בנושא. את יכולה לשאול אותנו, לפנות לרבנים, ולהעזר באנשי חינוך בבית ספרך- העיקר שתגעי לנקודה בה את מרגישה שאת יודעת ושהחלטת באמת באמת מה את מקיימת ולמה.
זה לוקח המון זמן- חודשים, ולפעמים כמה שנים. אנחנו בני אדם שמתפתחים ומתקדמים וחשוב לאתגר את שכלנו, ולענות על שאלות שמטרידות אותנו.
ב. את עוד צעירה וברשות הוריך. למרות שאת כבר גדולה ועם דעה משל עצמך, הייתי ממליצה לך לכבד את הוריך ולהקשיב לדבריהם. אל תחכי שיעירו לך, את הרי יודעת מה יפריע להם ומה לא. את יכולה לדבר איתם להגיד להם שקשה לך עם כל הגבולות האלה ושמפריע לך שמעירים לך. את יכולה גם להוסיף שקשה לך באופן כללי עם כל גבולות הדת ושאת מבקשת שקצת יניחו לך עם זה ושיתנו לך לעשות את הבירור עם עצמך. חשוב שהדברים האלה יאמרו מתוך כבוד! ושבסופו של דבר תקבלי את החלטת הוריך גם אם היא אינה מקובלת עליך- כי הם הוריך! ואת צריכה לכבדם. נכון שזה קשה שכופים עליך דברים, אני מאמינה שאם תקדימי תרופה למכה ותעשי את מה שהם רוצים לפני שהם יעירו לך- יהיה לך ולהם יותר טוב.
בסך הכל את צריכה לזכור שהם רוצים בטובתך והם אוהבים אותך. תחשבי על זה- אתה מחנך ילד כל החיים שלך לדרך מסויימת ופתאום הוא מחליט שזה לא נראה לו, בלי לתת הסבר בלי לומר מילה, פשוט מפסיק לעשות את דבריך- זה קשה. תביני אותם. נסי את זה…
ג. אל תגררי אחרי החברה בה את נמצאת.זה השלב בו ילדים בודקים גבולות ובוחנים את הסביבה שלהם, אל תמהרי לרוץ אחרי מעשיהם של ילדים אחרים. תבדקי את סביבתך, תחשבי את צעדיך ואז תחליטי את הדבר הטוב לך ביותר. אבל באמת טוב לך.
בהצלחה רבה!
אני כאן אם תרצי להמשיך להתייעץ…
כל טוב,
טל.
tlalosh@shoresh.org.il