1. זהו. סוף סוף סיפרתי להוריי שאני רוצה לחזור בתשובה (היה לי קשה בע"פ אז כתבתי להם בכתב) והם הבינו הכל. אבל הם הגיבו, איך להגיד, בצורה הכי נוראית שרק יכולה להיות. הם פשוט "יצאו מדעתם". אמא שלי לקחה את זה כ"כ קשה שפשוט זה השפיע לה על המצב הבריאותי והיא נאלצה לקחת כדורי הרגעה ואפילו לעשן כמה סיגריות כדי להירגע (דבר שמעולם לא עשתה). הבעיה שלי היא מורכבת: לפני כמה שנים אחותי הגדולה נפטרה וכמובן שלקחנו את זה קשה מאוד וההורים שלי בעיקר. מאז הם חדלו לגמרי להאמין ביהדות (בעיקר אבא שלי שהאמין מאוד) מכיוון שהם התייעצו עם עשרות רבנים שהם פשוט לא פחות ולא יותר "גדולי הדור" שנתנו להם ברכה על אחותי שתבריא ממחלתה ואף הבטיחו לאבי (כולם!!) בלי יוצא מן הכלל שהכל יהיה בסדר אך שום דבר לא קרה… והיא נפטרה. איך אני אוכל לענות להם על זה שהם פשוט זועקים על שהם רצו לכ"כ הרבה רבנים קיבלו כ"כ הרבה ברכות וכ"כ הבטיחו להם שיהיה בסדר אך בסוף התברר שלא כך קרה. מה אני יכול להגיד להם על זה? הם אומרים איך יכול להיות שרבנים כ"כ מוכרים אומרים בפירוש שיהיה טוב ולא כך קורה. מה אני אענה להם על זה? איזו תשובה תוכל לספק אותם. וחוץ מזה שהם פשוט גרמו להבין בצורה הכי ברורה שאפשר: שזה או הם או הדת. אם אני בוחר בהם- אז המצב ממשיך להיות כמו שהיה: להישאר חילוני לגמרי. ואם אני בוחר בדת-אז מצב היחסים שלי איתם יהיה גרוע ביותר כולל כל המשפחה ואולי גם לא נדבר יותר ואולי גם חלילה זה יעלה על חשבון הבריאות של אימי ואבי (שכבר עלה להם כמו שפירטתי קודם). אז מה? אני צריך לסכן את הבריאות שלהם אם אני חוזר בתשובה?? אני לא יכול להמר על החיים שלהם וזה רציני, בריאותם באמת יכולה להרע מאוד בגללי אבל מצד שני אני מאוד מאמין ומאוד רוצה לחזור בתשובה, זה כמו חלום בשבילי. מה עליי לעשות??????????????????? (נ.ב הם לא רוצים להכיר את הדת מקרוב יותר כפי שהצעתי להם- לראות קצת מהיופי שביהדות, כי הם טוענים שהם כבר היו ב"סרט" הזה בעבר- כי גם אבא שלי למד בבי"ס דתי וחוץ מזה שאחותי היתה חולה אז הוא הלך לרבנים, קיבל את הברכות, ההבטחות, התפלל הרבה מאוד, השתטח בקברי צדיקים, הניח תפילין וכלום לא עזר. אז הוא לא רוצה שום קשר לדת יותר וגם אמי…..) אז מה עליי לעשות??????????????????? אני ממש מיואש……… כתבתי להם את המכתב ב"עשרת ימי תשובה" ולשבתי לעצמי א
שלום אורן!
אתה באמת נמצא במצב לא פשוט עם הוריך. אבל אם תהיה נחוש עם דרכך והם יראו שהם לא מצליחים לשבור אותך, ויחד עם זה תדע לפעול איתם נכון – יהיה בעזרת ה'ה יותר קל.
קודם כל עליך להיות בטוח שזכותך לבחור את דרכך. גם אם הם לא רואים את היופי שביהדות, גם אם היו להם אכזבות מרות – זה לא נוטל ממך את הזכות לבנות את חייך לפי החלטתך. הם יכולים לנסות לשכנע אותך, אבל אין להם שום זכות לאסור עליך או לגזול ממך את הרכוש הפרטי שלך – כגון ספרי יהדות. אם יש אפשרות – גייס לצידך מישהו חילוני שמקורב אליהם – קרוב משפחה, חבר או שכן, רצוי מישהו חילוני, שיגיד להם שגם בעיניו זכותך לבחור את דרכך. אבא שלך למד בבית ספר דתי ובחר דרך אחרת. אותה אפשרות עומדת גם בפניך (גם בכיוון ההפוך). כדאי שאותו מבוגר שתצליח לגייס לצדך גם יחזיר אותם לפרופורציות נכונות, ויזכיר להם שאתה לא נגרר לפשע ולא לסמים, גם לא הולך לרדת מהארץ ולהתרחק מהם לצמיתות. בסך הכל אתה הולך לבחור דרך שדורשת מהאדם להיות מוסרי וגם לכבד את הוריו.
נדגיש עוד דבר: אתה בוחר את דרכך וגם הם בוחרים איך להגיב. אם אמא שלך התחילה לעשן זה לא בגללך, זה בגלל שהיא בחרה לבטא כך את הצער שלה. אם היא לוקחת תרופות הרגעה – זו החלטה שלה. אפילו אם היא תסכן את הבריאות שלה בגלל שהיא כל כך מתעצבנת על החלטתך – זו אשמתה ולא אשמתך. אבל האמת היא שאנשים לא כל כך מהר מאבדים את בריאותם. היא עברה דבר הרבה יותר קשה – מות אחותך, ולא נהייתה מזה חולה. קל וחומר עכשיו.
נסיון לכפות עליך דברים בגלל מות אחותך יכול להתבטא בתחומים שונים. הם יכולים לדרוש ממך לא לצאת לטיולים כדי לא להסתכן, לא ללכת לים, או לנסות להתחמק מהצבא. אסור לך להיכנס למערכת יחסים שבה אין לך מה להגיד והם מכריחים אותך מה לעשות. נסה להגיע אתם למערכת בריאה שבה הם מייעצים, אתה מקשיב, אתם דנים בנושא, ואז: אם מדובר בדברים לא עקרוניים – אתה יכול לוותר להם. אבל בדברים מרכזים – הזכות שלך להחליט. החיים הם שלך.
בהצלחה רבה ונשמח לנסות לסייע בהמשך (אם תכתוב לנו איפה אתה גר נשתדל לחפש מישהו שגר בסביבה שיוכל לסייע לך)
שלך
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il
