הוא בגד בי!!

קראתי את מכתבך, ואני ממש מבין אותך. זו תחושה נוראית, שאדם שהאמנו בו, בוגד בנו.

לא תמיד אנחנו רואים את כל המהלך. לפעמים נראה לנו שקיבלנו מתנה ואחר כך מתברר שהיא היתה צרה, אבל באותו אופן אני חושב, צריך לחשוב גם על הצד השני: לפעמים נראה לנו שאנחנו בצרות חבל על הזמן, אבל הצרה, היא בסופו של דבר מתנה.

הנטיה הטבעית שלי, כשמשהו רע כזה קורה לי, זה להאשים את כל מי שמסביבי, את ה', את ההורים, את החברים. אבל ברגעים שאני פחות עסוק בעצמי וברגשות שלי כרגע, אני באופן אישי מאמין, שכיוון שה' נתן לנו בחירה חופשית, היחיד שיכול לקבוע בשבילנו, אם יהיה לנו קל או קשה בחיים, זה אנחנו בעצמנו, ולא אף אחד אחר.

אם יש מישהו שיש לו במה להתבייש, זה הבחור הזה, שהוא באמת לא יציב, הוא שינה את כל עולמו, הוא בגד באמונך, הוא שיקר את עצמו ואת הקדוש ברוך הוא.

נכון, זה לא נעים עכשיו, וזה אולי קשה ומתסכל מאוד, אבל אני חושב שאת יכולה להתגבר על זה.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה גדולה שקוראים לה 'שכחה'. בלעדיה היינו זוכרים את כל הפאדיחות שלנו מכל החיים. (יש אומרים שלהיות בגיהנום, פירושו להיות במין תחושת זכרון מתמיד של הזכרונות הרעים שלנו). כרגע, יש לך תחושת גהינום כזה, אדם שהאמנת שאוהב אותך, בגד באמונך. זו לא תחושה שעוזבת את הלב מייד, אבל עוצמת התחושה הזו נחלשת עם הזמן.

כדי לזרז את השכחה הזו, צריך קודם כל להתחיל לחיות. לחיות חיים חדשים, עם אמונה גדולה שאת מסוגלת לצאת מזה. נכון, זה לא קל, אבל זה התנאי הראשוני. אם את תהיי מוכנה להסתכל על עצמך ולהגיד: 'התחלתי פרק חדש בחיים', אני בטוח שגם החברות שלך יקלטו את זה, מהר מאוד, אפילו הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת. (גם הם בורכו באותה מתנה שנקראית שכחה, וגם אם הן זוכרות לך משהו שאת לא רוצה שהן יזכרו, זה כבר לעולם לא יהיה אותו דבר, והיחס המעצבן שלהן ילך וידעך). אל כל התחושות הקשות מהארועים האלה, אפשר להתייחס כאל סוג של התנסות שיכולה לחזק אותך.

אני בגיל חמש עשרה לא למדתי פרק כל כך משמעותי, בנושא של אמון ואהבה. ואת כן! את יותר בוגרת עכשיו, אם תחליטי שאת רוצה ללמוד מהסיפור הזה, ולא רק להיות מתוסכלת ממנו. זה יכול להשפיע באופן נפלא על המשך התבגרותך, על האופן שבו תבחרי לעצמך בעל, ועל האופן שבו תחיי עם בעלך ביחד. זה דבר שאי אפשר לזלזל בו. זה דבר מדהים.
הכל תלוי בך!
חשוב מאוד שתחליטי בלב שלך, שמכל הסיפור הלא נעים הזה, את תיבני ותתחזקי, ותהיי אדם טוב יותר. תאמיני לי שהסביבה שלך תבין את זה הרבה יותר טוב ותתייחס אליך בהתאם, גם אם לא תפגיני בקשת רחמים.
רחמים אנחנו צריכים מהקדוש ברוך הוא, ותתפללי אליו שילווה אותך בהחלטתך להתגבר ולצאת מהמשבר הזה. אני משוכנע שהוא מקשיב לתפילות כאלה.
ערן.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!