אתם כ"כ עוזרים לי !תודה לכם!
רציתי לשאול דבר כזה..:
יש בסניף מישהו שאני "דלוקה" עליו..
ואני כל הזמן מדברת עליו חושבת מה הוא עושה וכו'.
וההבדל בינינו יחסית גדול אני בכיתה י' והוא עכשיו בשיעור א'.
ואני אשקר אם אני אגיד שאנחנו מדברים כל הזמן
כי זה לא קורה כי זה לא באמת צריך לקרות..
וגם כי אני קצת מתביישת ממנו.
שלחתי לו SMS פעם..והוא לא החזיר לי..
ובפעם הראשונה שהוא ראה אותי הוא אמר לי כך:"תודה על הSMS לא הספקתי להחזיר אבל ממש שמחתי ששלחת"
ו אותו היום היה היום הכי מאושר בחיים שלי!
וגם עכשיו לר"ה שלחתי לו שנה טובה וכו'..
והוא החזיר
והוא בטוח לא טיפש והוא מבין שקורה לי משהו איתו.
אבל אני כאילו פוחדת שהוא פתאום יתארס בפתאומיות שכזו ואני אתבאס.
לדעתך..
או לפי מה שקורה בעולם:
לכל בן אדם יש את הבן זוג שלו?
כאילו אם רשום אצל הקב"ה שאני והוא נהיה ביחד
אז אין לי סיבה לפחד שהוא יתארס?
כי אם הוא יתארס משמע הוא לא בשבילי?
אני נשמעת קצת דפוקה כי אני רק בכיתה י' ואני כביכול כבר חושבת על חתונה.
אבל אני מבינה שבגיל כזה אני והוא לא צריכים להיות בקשר ולכן אני אפילו לא מנסה שיהיה..
אבל מהרגע הראשון שראיתי אותו
אני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו.
והייתי בטוחה שזה רק בסדרות טלויזיה אבל זה קורה גם אצלי.
מה לעשות?איך להתנהג?
ליצור קשר?לא ליצור?
לחכות ולראות אם הוא ה-בן זוג שהקב"ה שידך לי?
בתודה מראש.
שלום הילה
האמת היא שזו לא פעם ראשונה שאני שומע סיפור כזה. אמרו לי שכשהייתי בשיעור א´ או ב´ היתה מישהי בסניף שלי, שקטנה ממני בחמש שנים שנדלקה עלי, והיתה רושמת לעצמה ביומן דברים עלי וכו´. היא לא אמרה לי כלום, זה רק הועבר אלי דרך אחרים. ומה קרה בסוף? אני נשוי והיא נשואה אבל לא אחד לשני…
מה אני רוצה לומר? יכול מאד להיות שמה שאת רואה בטלויזיה ולא מאמינה שזה באמת קורה אצלך הוא נכון באמת. ומה שבאמת קורה אצלך זה יצר מתוחכם, שעושה עלייך עבודה קשה כדי לשכנע אותך שמה שיש בטלויזיה אכן קיים באמת, אבל באמת באמת – זה בסך הכל דמיון אחד גדול.
האישה בגן עדן שוכנעה על ידי הנחש ששווה לה לקחת מעץ הדעת למרות שאלוקים אסר. איך הוא עשה זאת? בכח הדמיון! "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע…" והאישה לא עמדה בנסיון, לא העמידה מול הדמיון המשגע את השכל הבוחן את הכדאיות מצד האמת – ונפלה בחטא.
אני לא אומר חס וחלילה שאת חוטאת, אלא שיצר הרע מנסה אותך עכשיו. זה נשמע לא כך, ושזה אמיתי וכו´, אבל זה לא.
אבל אל תאמרי לעמצך שאני טיפשה ומקשיבה ליצר הרע. באמת כל העניין נובע משורש עמוק מאד של טוב: את רוצה קשר עם בן זוג! כבר בגיל 15 מופיעות אצלך הרצונות העמוקים לקשר טהור וקדוש עם בן זוג ולהקים משפחה לתפארת. ולא רק זה אלא שאת מעונינת בבחור טוב ורציני – בחור ישיבה. אלו דברים מצוינים, אבל זה לא באמת הזמן, לא בשבילו, ולא בשבילך – כמובן. קשר עם בן בגילך לא מועיל יותר מידי, ובעיקר מקשה על בניית מערכת יחסים טובה ונקייה – לכשיגיע "זמן האמת" של חתונה בס"ד.
חוץ מזה שקשר ארוך טווח הוא מדרון חלקלק לנפילות, הוא דורש השקעה מרובה כדי לשמור על מתח טוב ביניכם, במקום לבנות את האישיות האישית בשנים הנפלאות האלה משקיעים המון מאמצים על קשר שלא ברור לאן הוא יגיע בסוף.
מלבד זאת, גם ההלכה אוסרת לדבר עם בנים באריכות יתירה סתם, ובוודאי שלא שיחות נפש.
בענין "לכל בן אדם יש את הבן זוג שלו?" זה נכון שאם הוא יתארס זה סימן לכך שאולי אתם לא מיועדים בכלל אחד לשני, אבל זה לא בהכרח נכון. לכל אדם בעולם יש כמה וכמה אפשרויות עם מי הוא יתחתן, תלוי במצבו הרוחני שאליו הוא הגיע, ובמאמצים שהוא ישקיע. רב אחד אמר לי שאפשר להתחתן כמעט עם כולם – ושיסתדרו עם ההבדלים ביניהם אחרי החתונה… אולי זה נשמע קיצוני, אבל טוב לדעת שיש עוד כמה דגים בים חוץ מאחד שחשבת עליו בגיל 15…
כל טוב ובהצלחה רבה!
יקיר
yockir@smile.net.il
