החילונים הרבה יותר נהנים!

שלום רב,

שמחתי מאוד לקרוא את דבריך ולראות את הכנות האדירה שבהם ואת הצער והאמת שנובע מתוכם.

אין ספק שתשובה לא יכולה לשנות את ההרגשה הזו מכיוון שהרגשה היא יותר מתשובה. אומנם אני יכול דרך תשובתי להתוות לך דרך שתוביל אותך שלא להרגיש כך. או לפחות לא להצטער על כך שאינך חילוני.

אין ספק שכל אדם דתי ובייחוד נער מרגיש ככה באיזשהו שלב בחייו. אין ספק שבאמת גם יש שם משהו מפתה ואי אפשר סתם לומר "הם כל הזמן סובלים" אלא באמת ברור שיש שם משהו כיף. ועלינו לראות איך אנחנו מתמודדים בנפש עם אותו עניןי.

לתשובה הזו יש כמה נקודות חשובות להבהרה ואני יגע בהם אחד אחד, כל אחד מהם הוא עניין שדורש לימוד והעמקה. ודורש בירור גדול, אומנם אני מתווה לך את הדרך אבל אתה צריך להשלים אותה בחייך.
וביחוד להפוך את הדברים מדברים כתובים לדברים שאתה באמת מרגיש אותם זה עבודה רבה.. [אינני מתעלם מהבעיה שאתה מציג, ואני באמת חושב שהיא דורשת התמודדות. התשובה שכתבתי איננה מספיקה. התשובה היא רק מורה דרך, אבל דרושה עבודה בשביל להגיע למצב שהדברים באמת כבר לא מפריעים ויש רק שמחה והנאה בדרך היהדות.] וזה כמובן דורש בירור מעמיק ולימוד תורה וזמן.. ייתכן והרחבתי קצת יותר מדי, אבל נראה לי שזה שווה.

[ נקודה ראשונה – החילונים יותר נהנים אבל לאו דוקא יותר מאושרים.
או: לחילונים יש את ההנאות הקטנות אבל הם מפסידים את הדברים הגדולים]

הרעיון הזה הוא מאוד חשוב להבנה, להבין שהנאה אין פירושו אושר. בשביל זה אזכיר שני דוגמאות שאני חושב שכולנו מזדהים איתם.

אין בכלל שאלה שאדם שלוקח סמים הוא מאוד נהנה מזה. החוייה בלקיחת סמים צריכה להיות ממש חזקה ואומרים שהיא משהו באמת כיף בלתי רגיל. האם אנשים שלוקחים סמים הם אנשים יותר מאושרים בחייהם?
לא! החוויה האדירה לא הופכת את החיים שלהם ליותר מלאים ושמחים. להיפך, היא מצמצמת אותם משאירה ריקנות אדירה, גורמת תחושה של פספוס שאר החיים מתוך ההתמקדות בסם. אפשר עוד להרחיבה בעניין אבל הרעיון ברור.

דוגמא שניה, זה בכלל לא סוד שאנשים עשירים או "כוכבי קולנוע" למיניהם הם לא אנשים יותר מאושרים. לא חסרים ההתאבדויות ובכלל הבגידות וחיי המשפחה הגרועים והדפוקים. ההנאות הגשמיות בלבד , בכלל לא המתקון לשמחה, אולי להנאה אבל לא לשמחה. אנחנו יודעים שיש אנשים שהרבה הרבה פחות עשירים ומפורסמים ויותר מאושרים בחייהם.

מה עושה אדם לאדם מאושר, כולם יסכימו שיש דברים יותר גדולים. "אהבה" (אמיתית) משפחה, חברים, מימוש עצמי וכמובן שמתוך העולם הדתי ניתן להוסיף עוד דברים.

ייתכן שהחילונים יותר נהנים, אומנם ייתכן שמתוך כך הם דוקא פחות מאושרים, מפסידים את הדברים הגדולים והשמחים שבחיים.

השאלה הגדולה היא לאיזה דברים אתה שואף בחיים.
אפשר לשאוף לדברים הגדולים ואפשר לדברים הקטנים..

אני רוצה לספר לך על גיסתי שהיה לה סרטן ואחרי שהיא נרפאה לא היה בטוח שתוליד עוד ילדים. לפני המחלה היו לה שני ילדים ואחר כך בעזרת ה´ נולד ילד שלישי.

בסעודת ההודייה היא סיפרה על ידיד של המשפחה ששאל אותה אחרי שהיא נרפאה. "האם את מאושרת בחייך?" והיא ענתה לו שכן.. "יש לי בעל נפלא ושני ילדים קטנים חמודים ומקסימים, כל מה שאפשר לבקש".

"האם יש משהו שהיה עושה אותך ליותר מאושרת?" הוא שאל…

["כן, עוד ילד!! עוד חיים מתוכי, עוד ילד יעשה אותי הכי מאושרת בעולם".]

ככה היא סיפרה בסעודת ההודיה על הילד שנולד לה.

הדבר הזה הדהד במוחי כי נזכרתי בסיפור אחר ששמעתי מחבר שלי כשהיה במילואים.
הוא שמע שם שני אנשים מבוגרים מדברים ביניהם.

"נו, איך החיים?"
"בסדר, אתה יודע"
"ותגיד אתם חושבים להביא עוד ילד?"

"תראה, זו שאלה קשה, מאז הילד הראשון החיים אינם חיים, כבר אין אהבה בבית, אין שמחה, אין חיים, ילדים זה כזה מעמסה… וכו´"

אני מספר את זה מכיוון שזה נורא לראות את הקיצוניות בין שתי התגובות.

יש מי ש בשבילו ילד זה מעמסה, אין אהבה ,אין חיים..

יש מי שזה יעשה אותו הכי מאושר בעולם. זה הדבר שיעשה אותו הכי מאושר…

[נסה רגע לחשוב "מי מהם אתה היית מעדיף להיות?"]

ז"א, החילונים בוחרים בחייהם את ההנאות הקטנות ומתוך כך הם מפספסים את הערך של הדברים העצומים בחיים.

כדוגמא: המין והפריצות – הולכים ופוגעים בעולם האהבה האמיתית, במה זה אהבה , הקשר והפנים שבקשר. אחוזי הבגידות והגירושין בעולם החילוני גבוהים בהרבה מאוד מאשר בציבור הדתי ועוד יותר מהציבור הדתי החזק.. ומתוך אלו שנשארו כמה גם אוהבים את האשה שלהם..

האהבה בעולם הדתי הולכת וגוברת עם השנים מתוך תפיסה גדולה יותר של המושג אהבה ולא הצמצום שלו לעולם המין.

כדוגמא: הרדיפה אחר החיצוניות הולכת ומעלימה מהאדם את העולם הפנימי שלו, ומימוש אמיתי של החיים ושל התכונות.

ההחצנה פוגעת במושג "חבר" במושג "אדם" במושג "אשה"

כל הדברים האמיתיים יורדים מערכם.
חוסר הצניעות – פוגע בערך האשה שהופך להיות דבר זול וחיצוני. החילונים מנפנפים בשוויון ומצד שני בעיני כל גבר אישה היא לא יותר ממנת בשר. ולצערינו גם בעיני הנשים עצמם.

המימוש העצמי הופך להיות בחייהם השגת דברים חיצוניים והשמחה שבמימוש של האדם עצמו הולכת ונעלמת.

החברות היא צחוקים בלבד ואין שום קשר עמוק.

מושג המשפחה – בכלל לא צריך לומר שום דבר אני חושב שזה ברור..

ועוד ועוד ועוד

השאלה היא האם הם יותר מאושרים ומה עושה אדם ליותר מאושר?

פה צריך להכניס עוד שאלה והיא אם הם לא מאושרים למה הם לא חוזרים בתשובה ולמה אנחנו לא רואים שהם בוכים כל היום? אין לי מקום לענות על זה כאן אבל עיין בתשובה שכתבתי –

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=118469

(מאוד מומלץ לקרוא)

זו הנקודה הראשונה:

[נקודה שניה – בדרך התורה יש יותר הנאות]

זו נקודה עמוקה מאוד שקשה להסביר אותה וזה דורש הרחבה ועומק:

הוא קשור לכך שעם ישראל לא רק קשור לעולם הרוחני אלא התורה באה לתקן גם את העולם הגשמי ולחבר בין הרוח לחומר. זה קשור לכך שעולם הבא יהיה פה..

ניתן לזה משל:

ברור לכל בן שזה נחמד לגעת בבנות. אבל ברור גם לכל בן שזה הרבה יותר "כיף" לגעת במישהי שאתה אוהב אותה ממש = זאת אומרת החוויה הפיזית מתעצמת על ידי הצד הנפשי הרוחני. היחס הזה בין הרוחני לגשמי קיים בכל דבר. למשל – ברור שזה כיף לרקוד אבל זה הכי כיף כשאתה באמת שמח.. וכן הפוך זה נחמד לשמוח אבל יש עניין לבטא זאת בריקוד – זאת אומרת יש פה יחס דו צדדי.
1. הגשמי מתעצם מכל צד רוחני אמיתי שקיים בו
2. הרוחני יכול לקבל ביטוי חי על ידי הגשמי.
וכן באהבה – יש עניין גדול לבטא אהבה אמיתית רוחנית (נישואין) של איש ואשה במגע פיזי

על הדרך הזה כל העולם הרוחני והגשמי – ומטרת עם ישראל היא לחבר את כל הולם הגשמי לרוחני כך שכל צד רוחני יוכל להופיע בצורה חיה במציאות וכל צד גשמי יתעצם פי כמה מהתוכן הרוחני שבו.
כפי שאנחנו רואים שכשחטא האדם הראשון הוא הופך להיות בן מוות – זאת אומרת הניתוק הרוחני גרם חולשה לכל העולם הגשמי וגם להנאות הגשמיות ממש.

עד כדי כך שהרב קוק אומר ש מיום שחרב בית המקדש בנות ישראל ניהיו פחות יפות..

התורה לא באה להגביל את החיים הגשמיים אלא מה שקרה זה שהעולם שכח מהעולם הרוחני ונתן יחס רק לגשמי. מה שזה גורם זה שכל העולם הרוחני נעלם והגשמי ממש נחלש – התורה באה להדריך את העולם איך לחיות יחס נכון בין הגשמי לרוחני כדי שכל הצדדים יופיעו במלא עוצמתם – עד כדי כך שעם ישראל יבטל את כל הרע והמוות מהעולם ויעלה אותו מעלה מעלה.

כך למשל שברור שלפי התורה, לא רק שאדם שמתחתן אז החיים שלו הרבה יותר מאושרים אלא גם ההנאה הפיזית מלהיות עם מישהי שאתה הרבה יותר אוהב והרבה ורוצה לחיות איתה לנצח היא יותר עצומה. מי שבונה קשר לפי תורה באמת יש לו הנאות , ודוקא בגלל התוכן שבהם הם גם יותר גדולות.

העולם החילוני שהוא מאוד חלש ונמוך חושב שבשביל להנות צריך לקחת רק את הצד הפיזי בלי התוכן שלו – באה להרים אותנו למקום שבו נוכל לחיות גם את ההנאות אבל עם תוכן הרבה יותר גדול שגורם גם להנאה הרבה יותר גדולה…

זו כפי שאמרתי נקודה מאוד עמוקה שצריך להרחיב בה את הדעת אבל רק רציתי להגיד את הכיוון שלה.

[נקודה שלישית – ברור שבשביל להשיג דברים גדולים צריך לוותר על משהו]

זה לא סוד גדול, וזה דבר חשוב מאד, לדעת שיש רגעים שצריך להחזיק מעמד וקשה אבל שווה.
אם אני אשאל אותך. תגיד לי למה אתה עושה תעודת בגרות.. לך תהנה כל החיים שלך ותבל, עזוב אותך משטויות.
אתה תגיד, ברור שאדם שלא יעשה תעודת בגרות לא יוכל לרכוש מקצוע טוב ויהיה לו פחות כסף וחים פחות מסודרים, לכן כיום כשאני נער, אני מעדיף פחות לבלות ולרכוש השכלה בשביל שאחרי זה בחיי אני יותר יהנה. יהיה לי יותר קל ואני אהיה יותר מאושר.

זה אומנם מסר שלא תמיד קל לנער לקלט אותו אבל ברור שהוא נכון. ברור שיש רגעים בחיים שאנחנו מוותרים על משהו כי זה שווה, ביחוד שמדובר בדברים גדולים.

כל אדם שמאוד מאוד אוהב את אשתו – יוותר על ההנאה שבלבגוד בה באותו רגע בשביל לשמור על חיים שמחים ומאושרים עם אשתו. הוא יודע, שהאושר האמיתי שווה את הוויתור הזה.

אז נכון, יש בוודאי "הנאות מסוימות" שתצטרך לוותר עליהם אומנם מי שמבין ומברר יודע בוודאי שזה שווה, ושהאושר האמיתי וההנאות אמיתיות נמצאות בדרך הזו.
ילד יכול ללכת יום אחד לבית ספר ולראות איזה נער זרוק שמסתובב ברחוב ולחשוב "איזה כיף לו, הוא לא לומד והחיים שלו יותר מאושרים" אבל כשהו יגדל הוא יבין שאותו אחד שלא השקיע, החיים שלו הרבה פחות שמחים.
אבל כמובן בשביל זה צריך מאוד להזדהות עם החיים הגדולים עם אותן ההנאות ועם האושר הזה שאנחנו נחיה והתורה מכוונת אותנו אליו.

[נקודה רביעית והכי חשובה – מי שנפגש עם העולם הרוחני והחיים הגדולים שיש לתורה להציע, לא יוותר על זה בשום מחיר]

אני אוהב תמיד לומר שיש שאלה ידועה (דומה לשאלתך) שבגילאים שונים אפשר לקבל עליה תשובות שונות.

על השאלה, האם לא היית מעדיף להיוולד גוי? ז"א בלי חיובים של מצוות והיכולת להינות מהחיים.

בגיל צעיר מאוד כנער התשובה שהאדם מרגיש בלב זה – שבמידה מסויימת, כן!
כשנער נעשה מדריך, אז יש לו הרבה תשובות למה עדיף להיות יהודי.
אומנם כשמישהו לומד בישיבה ומתקדם בעולם התורה – אין לו בכלל שאלה.

כשאדם נפגש באמת עם מה שיש לתורה להציע, החיים השלמים והעולם הרוחני והשלמות הנשמתית, והקשר והדבקות בה´. הוא לא יוכל לוותר על זה בחיים.

ישנם אפילו אנשים, (ובכל בחור ישיבה בדרכו יש שלב כזה) שהם כבר נפגשו עם קצת מהעולם של התורה אבל עדיין הם מלאי חיים נמוכים ותאוות וקשה להם. לפעמים הם מרגישים את הצורך פשוט ללכת ולמלא את תאוותיהם. יש רגעים כאלו של חולשה שהיצר מתגבר שאתה אומר… יאללה, נלך להיות חילוני ונהנה מהחיים. ואז אתה אומר.. ומה יהיה יום למחרת.. הרי ברור שאני אחזור לתורה. הרי אין שם כלום. החיים האלו שהתורה הפגישה אותי איתם – אני עכשיו בחיים לא אוכל לחיות את החיים הנמוכים האלו.

הבאתי פה סתם דוגמא מהתמודדויות שאדם עובר כשהוא מתקדם בעולם התורה בשביל לבטא פה את הנקודה:

עלינו לא רק לשים לב שהחילונים נהנים, עלינו גם לדעת איזה דברים אדירים יש בעולם התורה..

בעוד שמקודם יותא הרחבתי לך על החיים עצמם שהתורה משנה וממלאת ומגדילה. על איך התורה רוצה להעצים את כל החיים ולעשות את האדם יותר מאושר. אני רוצה לפה להדגיש שהתורה פונה למקומות שהאדם בכלל לא יכול להיפגש בעולם החילוני:

הנשמה של האדם, המימוש העצמי האמיתי של האדם, הופעת הפנים של האדם על כל חייו. הפגישה עם עולם מלא תוכן אדיר של קדושה שמופיע על כל החיים השמחה האדירה, מי שנפגש עם זה אין יותר מאושר ממנו.

ייתכן שכיום אינך מרגיש זאת, אינך נפגש עם התוכן שבתורה וזה בעיה, ייתכן שאין זו בעיה שלך אלא של מחנכיך והדרך בה אתה נפגש עם תורה, ייתכן גם שזו בעיה שלך…

יש בתורה אוצרות של חיים, אוצרות של רוח של שמחה של חיים עמוקים ואדירים שאי אפשר למצוא בשום מקום חיצוני בעולם.

זה מטרתינו, לקחת את כל החיים, הכלים שבחיים התאוות, היצרים, החושים, הדעות ולחבר אותם למקום החיים האדיר הזה.

הארי כותב שאין רוח הקודש שורה על אדם אם הוא לא שמח.. כנראה שגדולי ישראל לא היו אנשים עצובים..
עולם הקדושה והטהרה והתורה והרוחי שהאדם יכול להיפגש איתם רק דרך עולמה של תורה הוא משהו שאפילו אם הוא היה לבדו היה שווה את כל הוויתורים, אלא שאין זה כך. כפי שכתבנו לא רק שהאדם לא צריך לוותר. לפי היהדות (שלא כמו הנצרות) כל הרוח הזה היא אחר כך תמלא את כל צדדי החיים שלו. את כל ההנאות והדברים הרוח הזו תמלא, תהפוך את ההנאות ליותר עצומות ואת כל התכונות ליותר שלמות.

כפי שכתבתי, כל נושא פה דורש בירור מעמיק, כל נושא פה דורש עוד לימוד..

אין ספק שאתה צריך יותר להעמיק ולהבין את מושגי התורה, מה זה תורה ומצוות ומטרת עם ישראל וכו´,

לימוד אמונה, וגם לפעמים חסידות לנפש, מאוד יכול להועיל לך ,

אני הייתי ממליץ לך מאוד לכקרוא ספרים, כגון "דע מה שתשביל לעצמך, "אחת שאלתי" ועוד ספרי אמונה לנוער בשביל להבין דברים יותר לעומק ולהזדהות יותר עם התורה..
כל דבר שכתבתי פה הוא באמת דורש הרחבה ולימוד מצדך, גם שאלת שאלות נוספות בחברים מקשיבים יכולה מאוד לעזור להתקדם.. .
אני גם יכול לעזור לך להשיג את הספרים אם תצטרך עזרה.

אני מאוד אשמח לקבל ממך תגובה וכן אם יש לך עוד שאלות, אתה מוזמן לפנות אלי באימייל בכל עת,
מקווה שקצת עזרתי,

אבי,

wolfsonavi@gmail.com