היהדות לא מעניינת אותי…

שאלת הגולש

שלום, אני בת 16 ואני מדריכה.. עכשיו החיים טובים ויפים באמת הכל מצויין אבל אני מרגישה (אם אני אגיד את זה בהגזמה..) שהיהדות לא מעניינת אותי, שכאילו אני נשארת ברמה שבסדר אני מברכת מתפללת(שאני מודה שבחופש קשה לי..) מאמינה באלוקים אבל הכל נשאר באותה רמה שלא תבינו לא נכון אני לומדת באולפנא שנחשבת לאחת הטובות… אז זה לא שאני איזה אחת שעוד שניה לובשת מכנסים..אני מקווה שהבנתם למה התכוונתי…אבל באמת אני מרגישה לא נעים להודות שבגדים יותר מעניינים אותי.. באמת אני מרגישה ב"ה שאני ממש צומחת מכל הכיוונים אבל מבחינה רוחנית…ולמה הזכרתי שאני מדריכה כי אני מרגישה שיש לי אחריות לא רק על עצמי אלא על חניכות שלי.. שאם אני אשאר באותה רמה כל החיים….ואני באמת רוצה להתקדם ואני לא יודעת מאיפו??? וממה??ונכון שמזל שעכשיו אלול הגיע ואני יודעת שאני מסוגלת לטפס אבל כמו שקורה לי כל שנה אני יודעת שאחרי אלול אני אפול מה לעשות??(ואם כבר אני אכניס עוד שאלה מה לעשות בשביל לא ליפול??)
תודה רבה רבה מראש

תשובה

בע"ה
שלום
קראתי את שאלתך. ואני מרגישה שהיא מגיעה ממקום מאד אמיתי. מרצון לעלות ולהתקדם ולהתקרב לריבונו של עולם. אני גם מעריכה את זה שאת מרגישה אחריות אמיתית מבחינה רוחנית כלפי החניכות שלך.

אני רוצה להתחיל דוקא מסוף השאלה, מה שאפילו הכנסת בסוגריים-"מה לעשות בשביל לא ליפול?" אני חושבת שאם, כמו שאת רוצה, תצליחי בעז"ה לעלות ולהתקדם מבחינה רוחנית אז גם תפלי פחות. אם עיקר ההתעסקות של האדם היא בהתקדמות רוחנית, ממילא יהיו לו פחות נפילות כל נפילה פחות משפיעה עליו.
ועכשיו לעצם השאלה-איך להתקדם. אז קודם כל כמו שכתבת, עכשיו אלול וזה אומר שכבר יש לך זמן מתאים, נקודת פתיחה טובה ממש להתחיל לעלות. זהו זמן של רחמים ורצון, של התקרבות כללית ופרטית לה´. כתבת שאת לומדת באולפנא טובה, אז אני בטוחה שמרגישים שם "אלול": שיש שיחות, פעולות וכו´ מתאימות. וגם סביר שהאווירה עם החברות היא אווירה של התקדמות ועליה, אז כדאי לנצל את זה.
אני ממליצה לך לבחור ספר כלשהו, שאת מתחברת אליו וללמוד עם חברה או לבד. אני ממליצה על הספר ´מצוה ולב´ של הרב בר-שאול, נראה לי שזה יכול להתאים לך. חוץ מזה-´מסילת ישרים´, אני מניחה ששמעת על הספר הזה, הוא ספר מוסר מאד בסיסי. תנסי, תראי אם מתאים לך ללמוד אותו עכשיו, אם לא תחזרי אליו בהמשך כשיתאים לך. את הלימוד שלך אל תעשי כדי לצאת ידי חובה "לסמן וי", שלמדת. אלא כדי לדעת ולהתקדם באהבת ועבודת ה´.
תנסי לחשוב על מצוה/מידה/ הנהגה טובה, שתקפידי ותשתדלי בה מאד, אחרי שדי תתרגלי לזה ויהיה לך קל יותר עם זה תוסיפי עוד אחת ועוד אחת. ומדי פעם תחשבי על זה, תבדקי עם עצמך, איפה את עומדת.

כתבת על האחריות כלפי חניכות. את צודקת מאד, מדריכה היא דמות ודוגמא מבחינה רוחנית. אבל גם מדריכה לא צריכה להיות מושלמת. ודאי שאת צריכה להתקדם ולרצות להתקרב לה´. מותר לחניכות לדעת שגם למדריכה קשה. לדוגמא כשאת עושה פעולה על שמירת הלשון הן לא צריכות לחשוב שאת מושלמת בזה ותמיד מצליחה לשמור על לשונך, אבל צריך שאת והן ידעו שזה [הרצון שלך. שאת שואפת לזה ועובדת על זה].
עוד משהו קטן שיכול לעזור אחרי אלול: כשאת מתפללת תנסי להתפלל באותן מנגינות שמתפללים בבית הכנסת בימים נוראים (אפילו שאת ב"סתם" שחרית של יום חול) –מנסיון, זה עוזר לכוונה בתפילה.
וכמו על כל דבר, תתפללי! גם על עבודת ה´ צריך להתפלל, אפשר להתכוון על זה בתפילה הרגילה ואפשר גם לומר במילים שלך, מה שאת מרגישה.
הרבה הצלחה! אם יש עוד דברים לשאול את מוזמנת לפנות-בשמחה.
חיה
haya656@shores.org.il

ל באב התשסז

קרא עוד..