בסיעתא דישמיא
שלום,
ראיתי באינטרנט את הקטעים מהתוכנית "אורי גלר מחפש את היורש" , ובעקבות תוכנית זו עלו וצפו לי כל מיני שאלות,
ואימי המליצה לי לשלוח אליכם שאלה ולשאול בדעתכם.
אז ככה:
*אחרי שראיתי את התוכנית ואת ה"קסמים" שנעשו בה, כל מיני פעלולים בעזרת אנרגיות או לא יודעת מה, חשבתי-
איך זה אפשרי שבן אדם מסוגל לעשות דברים כאלו? הרי
רק ה' יתברך מסוגל לחולל ניסים ולשלוט במחשבות, לעצור דופק ולכופף כפיות.
אני לא מאמינה בזה- אך אולי, כשם שמעשים אלו אפשריים, כך נברא העולם? או שאדם עומד מאחורי כל זה? -שזה ממש פחות סביר.
אני חלילה לא מאמינה בזה! ומאוד משתדלת לסלק מחשבות אלו מראשי.
אך, המסקנה של התוכנית מראה עוד טענה שיוכלו חילונים לטעון בויכוח כנגד אדם דתי, הרי אנו מאמינים באלוקים שאין ביכולתנו לראות, אך הנה, למה שחלק מהחילונים מאמינים ישנן הוכחות חיות, זזות, מתממשות, כנגד עינינו.
וגם- האנשים הללו, אם יש להם כאלו כוחות של קריאת מחשבות וכדומה,( בהתחשב בהימור שהכל נכון ולא "טריקים") איך אין ביכולתם להבין את האמת שה' הוא האלוקים, או שהם פשוט אינם רוצים להאמין?
*אם אני חושבת : "האם בזה הרגע אני מאמינה בה'?"
מהי אמונה? מחשבה? הרי קשה לחשוב על משהו שלא ראינו.
בכל כוחי אני רוצה אמונה חזקה חזקה חזקה בה'!
ואני מפחדת שאאבד אותה חלילה! אולי עקב התוכנית הזאת…
אולי אני פשוט לא מקבלת את התוכנית הזאת כפי שצריך?
הרי ה' ברא את האנשים הללו כך וה' שולט עליהם. וה' העניק להם יכולות מיוחדים אלו, הרי הכל בא מהמח, ואולי זה כמו שנגיד- "וואו! תיראו את האיש הזה! הוא מצליח בעזרת המח ל-ה-ז-י-ז את האצבע שלו מצד אל צד!
הרי זה אותו הדבר, אולי פשוט כך ברא ה' את הגוף והשכל האנושי? הרי פעם מזמן מזמן אנשים לא חשבו אפילו על פלאי הטכנולוגיה.
אולי הייתי יכולה לחשוב על פלאי הטכנולוגיה כעל עבודת אלילים, הרי השכל שלנו מצומצם ולא מסוגל להמציא דברים מופלאים שכאלו.
ומי יודע- אולי בעוד 100 שנה כל העולם ידע לעשות זאת (לכופף כפיות, לקרוא מחשבות וכדומה) כי כך בורא אותנו ה'.
אולי אינני תופסת את התוכנית כמו שצריך,
אולי אני תופסת אותה כמו עבודת אלילים ולא כמו דבר שה' יתברך ברא, שנקרא-"השכל האנושי והמצומצם" של בני האדם.
אינני יודעת איך "לאכול" את התוכנית הזאת, וגם אם תגידו לי פשוט לא
שלום וברכה.
דבר ראשון אני מתנצל על האיחור בתשובה כל מיני תקלות גרמו לכך שהתשבוה שלי נדחתה כל כך הרבה זמן…
התפעלתי מאוד מהשאלה שלך. הצגת בעיה לא פשוטה, ניתחת אותה מכל הכיוונים וניכר שהשקעת בשאלה מחשבה רבה. אשרייך שאלו הדברים שמעסיקים אותך!
נראה לי שלפני הכל חשוב לתת קצת אמון באמונה שלנו ולא לפחד. מספרים שבא חסיד אל הרבי מקוצק ואמר: "רבי! יש לי ספקות באמונה, יש לי שאלות לגבי קיומו של הקב"ה!" שאל אותו הרבי "אז מה? שלא יהיה קיים, מה זה מפריע לך?" נבהל החסיד "מה זאת אומרת רבי, הרי אם אין הקב"ה אז זה נורא ואיום, אין דין ואין דיין, איזה סיבה ומטרה יש לחיים אם אין הקב"ה?" ענה לו הרבי "אם אתה יודע שזה נורא ואיום שאין הקב"ה, אז הכל בסדר".
נראה לי שמה שהרבי ניסה לומר לתלמיד שלו זה שלשאול שאלות זה בסדר גמור, מה שחשוב הוא מאיפה יוצאים השאלות. אם בבסיס השאלות יש אמונה אז הכל בסדר.
לא צריך לפחד מכל דבר שיבוא ויחליש לנו את האמונה ולא כל שאלה שעולה לגבי הקב"ה צריכה לגרום לנו לרדת למקלטים. נכון, אנחנו לא שואפים להציב את עצמנו בנסיונות ולנסות להתמודד עם כל השאלות בעולם, חלק מהם קצת גדולים עלינו. לכן לפעמים נעדיף להימנע מחיכוך עם דברים שאנחנו יודעים שיכולים לבלבל אותנו (זה אחד הסיבות שבמשך הדורות אסר רבנים את הלימוד של פילוסופיה), אבל אם כבר יש שאלה – נתמודד איתה פנים אל פנים בלי לפחד מה היא תגרום לנו. אם ניתן קצת אמון בעצמנו וננסה להבין כדי להגיע לאמת חזקה שהקב"ה יעזור לנו להגיע לתשובה הנכונה.
לגבי השאלה עצמה, האמת היא שאת די ענית על כל השאלות שלך וכמעט לא השארת לי מקום לומר משהו אבל בכל זאת אני אנסה לעשות קצת סדר להוסיף קצת:
לגבי אורי גלר עצמו ומשתתפי תוכניתו, אני נוטה לומר שהכל רמאות ואחיזת עיניים. סיפרו לי שיש אתר באינטרנט שמראה איך אפשר לעשות את כל מה שהוא עשה.
אבל בואי נניח שמישהו ירצה לטעון שזה אמיתי. אז מה? אנחנו כבר מכירים דברים כאלה, לא? התורה כותבת לנו במפורש שהחרטומים עשו נחשים ממטות. הגמרא מתיחסת לאותה בעיתיות שאת הצגת בשאלה. במסכת חולין (דף ז עמוד ב) כתוב "אמר ר´ יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמ[כ]חי[ש]ין [פ]מליא של [מ]עלה" כלומר מהותן של כשפים היא שהם נותנים פתח לא להאמין בקב"ה.
האם זה נכון? ברור שלא!
ברור שהכח לעשות את הדברים האלה מגיע מהקב"ה, את הסברת את זה מצויין עם הדוגמא שלך עם האצבע. או כמו שמישהו אחר אמר לי "בא רופא ונותן לך עיגול צהוב שאתה בולע אותו ונהיה בריא, זה אומר שלרופא יש כוחות?" זה רק אומר שהרופא יודע מה צריך לעשות כדי לגרום לך להבריא.
אבל בכל זאת למה הקב"ה מאפשר את זה? למה לתת לאנשים לטעות? מכיוון שזה נושא ארוך וכבר קצת הארכתי בתשובה אני אענה על השאלה הזו בראשי פרקים:
אחד היסודות עליהם עומד העולם היא יסוד הבחירה. אדם צריך לבחור בין לעשות טוב ללעשות רע. הקב"ה בחסדו סיפר לנו מה טוב. בהר סיני הוא התגלה לעם ישראל ונתן את התורה. השלאה היחידה היא, אחרי שהקב"ה מתגלה על הר סיני, איך יכול מישהו בכלל לבחור? הרי ברור שכל מי שהוא לא טמבל מושלם יבחר במה שהקב"ה אומר. לכן הקב"ה יצר מציאות שבה מי שרוצה להתעלם מקיומו, יכול. כדי שזה באמת יהיה אפשרי הקב"ה גרם לכך שאדם שבוחר שלא להאמין יכול להתלות בתרוצים שונים (כשפים, טבע, ועוד כל מיני דברים) ולכן לבחור שלא לראות את הקב"ה. ברור שאלו הם תירוצים, כי אלו הם דברים שאינם יכולים לעמוד מול בהירות האמונה, ובכל זאת – המתעקש יכול להיתלות בהם.
אפשר להשוות את זה לילד קטן שאמא שלו קוראת לו והוא מתעלם. זה לא שהאמא לא צועקת, אלא הילד בוחר לא להתיחס לצעקה ומוצא לעצמו תירוצים (היה רעש, הייתי עסוק במשחק, ועוד כל מיני כיד הדמיון הטובה על הילד).
ה"שפת אמת" אומר שהקב"ה מדבר כל הזמן בעולם – רק צריך לפתוח את האוזניים ולהקשיב. אבל כדי שמי שרוצה לאטום את האוזניים יוכל לעשות את זה, צריך שיהיה לו דברים להסתמך עליהם.
אני מודע לזה שהרעיון שהצגתי עכשיו הוא לא פשוט בכלל – כידוע לשאלה קשה יש תשובה קשה. אבל אני מקווה שהוא מובן לפחות ברמת העיקרון.
אז בואי נסכם:
א. אנחנו לא מפחדים ששאלות יגרמו לנו בעיות באמונה אלא מתמודדים איתם בשמחה.
ב. לדעתי, מה שאורי גלר עושה זה אחיזת עיניים.
ג. גם אם זה לא אחיזת עיניים הדבר אינו מפתיע אותנו, כי כבר בתורה יש התיחסות לכשפים.
ד. כל היכולות והכוחות הם מהקב"ה – גם כאלה שיכולים לגרום לנו לחשוב שלא צריך אותו.
ה. הקב"ה נותן כוחות כאלה כדי שמי שרוצה להתעלם מקיומו של הקב"ה יוכל.
אני מקווה שהתשובה שלי עזרה. אם היא חסרה או שאת רוצה להמשיך לפתח את התשובה אני אשמח לדון איתך עליהם בדוא"ל, כמו שאמרתי בהתחלה אל תפחדי לשאול שאלות שעולות לך, זה טבעי שיש שאלות וחשוב לפרוק אותם ולדון עליהם.
בתפילה שנזכה שכל המכחישים יעלמו וכולם ידעו "מי ברא את אלה" "ויאמר כל אשר נשמה באפו ה´ אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"
אריאל
Arielez1@gmail.com