היחס למדינה שגירשה אותי מהבית

שלום לך,

צר לי שנאלצת לעבור את הסיוט הנורא של עקירת ישובך וביתך. אין לי מילים לתאר את הערצתי לעוצמה האדירה שהנחלתם לעם ישראל כולו במהלך תקופה קשה זו, ועוד ממשיכים לעשות זאת ביתר שאת בחודשים שאחרי הגירוש ע"י התקוה הגדולה נטולת היאוש ויכולת השיקום הנפלאה, שבאה לידי ביטוי בבניית ישוב חדש במקום אחר.

אכן שאלה כואבת וקשה. כיצד מתיחסים למדינה שעשתה לנו כך?

אך האמת היא שהמדינה לא עשתה לנו שום דבר שלילי. זו לא המדינה שחטאה, אלו אנשי השלטון והממשל שחטאו. המדינה נשארה כמות שהיא, שהרי המדינה היא עצם השלטון היהודי על הארץ. המדינה היא מצוה מהתורה, מצוה חשובה ביותר. עלינו להודות לריבונו של עולם שזיכה אותנו לקיים מצוה זו, שזיכה אותנו לבנות את החזון שעליו התנבאו הנביאים ועליו יכלו רק לחלום במשך אלפיים שנות גלות ארוכות ומתישות. אין יותר גלות. אין יותר עם מפוזר ומפורד. כל יהודי שרוצה יכול לעלות לארץ ולבנות כאן את ביתו. וזה מתרחש מול העיניים שלנו! אשרינו שזכינו!

ברור שיש עוד מה לתקן, עוד לא הגענו למנוחה ולנחלה. אנו שואפים לכך שגם האנשים שעומדים בהנהגת המדינה יכירו את הערך הגדול והאמיתי שלה, שיראת שמים תנחה את דרכם, שבניית הארץ תהווה דגל למפעלם. אך לא בגלל זה שעוד לא הגענו לשלב האידאלי נזלזל במה שיש. לא נכפור בטובה כלפי ריבונו של עולם, לא נאמר לו שאיננו מעוניינים במתנה יקרה זו, לא נשכח את הצרות הרבות שהגיעו לסיומן בסוף הגלות. אדרבה, נעריך את האפשרות שנתן לנו הבורא להקים שלטון יהודי על ארצנו הקדושה, שלטון שבלי ספק עדיף על שלטון בריטי או תורכי או רומאי או יווני…

נמשיך לחגוג את יום העצמאות בגאון, נמשיך להתפלל למען מדינת ישראל המהווה את יסוד כסא ה´ בעולם ובונה קומה נוספת לראשית צמיחת גאולתנו, נשמח בזכות הגדולה שהדורות הקודמים לא זכו לראות.

לא נשנא את חיילינו, לא נכשל בשנאת חינם. אם מגמתנו להביא את הגאולה השלמה ולהפסיק את הקשיים שבדרך, עלינו להתגבר על המכשול הגדול שגרם לחורבן הבית – השנאה. היא שגרמה לבית להחרב וודאי שמעכבת את הבית מלהבנות שוב. ננקה את עצמינו מכל כעס וקטרוג, נרבה אהבה ואחווה. החיילים שגרשו לא עשו זאת מתוך רשעה גדולה, אינני מצדיק אותם וודאי שלא רואה אותם חפים מפשע, אך הם לא רשעים. הם שוגגים. רובם לא תמכו במהלך הנוראי הזה, הם היו משועבדים לפקודות בלתי מוסריות שגרמו להם להתבלבל. אני בטוח שכמעט כולם היו מעוניינים להמנע מלבצע את מה שביצעו. לא נכעס, נעצור להם בטרמפידה. אולי כך נוכל לשאול אותם שאלות ולשוחח איתם? אולי כך נצליח להחדיר בהם ניצוץ של געגועים למוסר ולאמת הגדולה שלא זכו לראות? נפעל בנועם ובגבורה. לא נתקפל בפני האמת, אך לא נדרוס אנשים בדרך. נעמוד על שלנו ונחתור להנהגת המדינה. לא נתפשר במנהיג חסר ערכים ותורה, לא נוותר ונתיאש, אלא נוסיף אומץ, ואתם, אנשי גוש קטיף, יכולים להנהיג את המהפך באמונה הגדולה שהראתם במהלך שנות שהותכם בגוש, עמידה מול סכנת חיים יומיומית, מסירות נפש של ממש על הפרחת המקום ובנייתו בצורה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

שנזכה בעזרת ה´ להתקיימות דברי הנביא: "ולא ינטשו עוד מעל אדמתם".

בשורות טובות לכולנו,
איתי.
itaituchfeld@nana.co.il