שלום,
רציתי לדעת איך אני אמור לנהוג, האים אני עובר על אי כיבוד הורים.
במצב שההורים, פוגעים, מזלזלים ביכולות שלך,
שהם מבקשים ממך בצורה לא נעימה שכל הזרקורים מופנים אליך בתלונות, שפה מרעילה עד כדי כך שאני מרגיש מת וזה משפיע עלי בכל מיני צורות במשך היום.
היתה תקופה שכתוצאה מהמצב ההיתי בדיכאון קשה, אולי עד כדי אובדן, אבל לספר על המצב לא היה לי למי הביית פשוט שחק אותי הרגשתי לבד לאף אחד להיה באמת איכפת ממני כשהלכתי ליעוץ ואחרי זמן אחד ההורים נכך בפגישה, והסבירו לו את המצב הוא הביע אולי אמפטייה התענינות. אבל תשובות לשאלות שלי לידו לא נראה לי שהיו לו.
בכל אופן הדבר הכואב הוא, שגם אחר כך שהוא ידע מה מצבי לא רק שהוא לא בא לקראתי ורצה לתקן את המעוות הוא התיחס אלי בצורה מכוערת.
אז אני רוצה לשאול איך אני אמור להרגיש במצב כזה סליחה, כעס, מה? אלוקים ציווה כבד את אביך… אבל איפה הגבול אני לא כיבדתי אותם כתוצאה, סליחה ביקשתי הלב כואב וכעס מה אני צריך לעשות איך אפשר לסלוח, איך אפשר להמשיח כך בחיים.
כולי מלא יסורי מצפון על אי כיבוד הורים, על כאב שפגעו בי ועל השינאה.
שלום וברכה.
קראתי את שאלתך והיה לי קשה מאוד לשמוע על הקשיים שאתה עובר. באמת מאוד קשה לשמור על יחסים תקינים עם ההורים כשאתה מרגיש שהם לא מנסים לבוא לקראתך ולהפסיק לפגוע בך. ואכן, על פי התיאור שלך, אינך חייב לעשות דברים מיוחדים למען ההורים, מעבר ליחס הבסיסי. כמובן, אין לפגוע בהם או לזלזל בהם, אך גם לא להתאמץ באופן מיוחד. ודאי גם להם מאוד קשה עם היחס שביניכם, אבל הם לא יודעים איך לשפר אותובגלל קשיים שונים. לכן, מוטב להתרחק ממפגשים שיכולים לעורר מריבות. אם אפשר, להישאר במקום הלימודים יותר וכדו'. כדי לאפשר לקשר להתרפא, יש צורך קודם כל בניתוק מסוים, שישכיח את החלקים הלא טובים שבו. אולי בהמשך, כשהכעס יירגע יותר וההורים יבינו יותר את המצב, יהיה אפשר לבנות יחד איתם את הקשר מחדש.
יחד עם זאת, הדבר אולי הכי חשוב הוא למצוא מישהו קרוב לליבך שתוכל לחלוק איתו את תחושותיך. מומלץ להיות בקשר עם אחד הרבנים במקום הלימודים שלך, שאתה מרגיש קרוב אליו, ולא להתבייש לספר לו הכל. הבדידות היא הכי קשה וחשוב מאוד לטפל בה בראש ובראשונה.
בכל מקרה, אשמח אם תעדכן אותי בהמשך ותשתף אותי במה שעובר עליך. "דאגה בלב איש – ישיחנה".
בהצלחה מכל לב,
חזי וסרטיל
heziw1@gmail.com
