היכן הצדק בעולם…??

שלום רב לך!

אתה כותב כי רק אתה יודע שאין צדק, ואז מסיים במילים "וכל אחד מאמין בדבר אחר", כלומר, גם אתה לא יודע, אלא רק מאמין… אני צודק? הרי תסכים איתי כי טוב או רע הוא עניין שנתון לשיפוט אישי, סובייקטיבי, ולכן אין כאן אמת אחת…
לאחר הקדמה זו, שנועדה כדי שאוכל לענות (אם רק את היודע, הרי שאין לתשובתי טעם…), אך ננסה לגשת לעניין עצמו…

אכן, אין זה צודק שתמשיך לחיות בצורה בלתי הגיונית, ובטח שלא טוב שאף אחד לא יודע, ולכן אני שמח שפנית אלינו, אך אולי זה לא שאנשים לא מאמינים לך, אלא שהם פשוט חושבים אחרת?

אתה כותב כי אינך לוקח שום דבר כמובן מאליו, ומנתח דברים, וזו תכונה נפלאה, אבל כל מצב אפשר לנתח מכיוונים שונים! מפורסם הרעיון על אותה חצי כוס מלאה שרואה האופטימי, בעוד שהפסימי מסתכל בדיוק על אותה הכוס, ואומר שהיא חצי ריקה! החסיד, מסתכל גם הוא על אותה הכוס, ואומר "איזה טוב ה´! יש לי חצי כוס למלא!" מי צודק? אם נרצה, נוכל לפרש כמעט כל דבר במציאות לטוב או לרע, אז מדוע לבחור ברע?
אתה טוען כי אינך מאמין שא-לוהים טוב, וגם את זה ניתן לפרש בשני אופנים:
א.אתה לא מאמין שא-לוקים קיים. במקרה זה, הרשה לי להפנות אותך לתשובות רבות באתר, העוסקות בעניין זה…
ב.אתה מאמין שא-לוקים קיים, אך טוען שהוא רע. על כך אנסה לענות, בע"ה.

לפני מספר שנים, בת-דודתי, שהייתה אז בת 3, נכוותה, לא עלינו, כווית מדרגה שלישית (החמורה ביותר) ברוב חלקי גופה, ממים רותחים. הייתי רוצה שננסה יחד להכנס לנעליה של אותה ילדה קטנה…

אנו סובלים ייסורי תופת, ובטוחים שיש רק שני אנשים בעולם עליהם אנו יכולים לסמוך שישמרו עלינו מכל רע, וידאגו שיכאב לנו כמה שפחות גם ברגעים קשים אלה. שני האנשים האלה, כמובן, הם אבא ואמא… אבל בפועל, זה לא מה שקורה!!! מגיעים אלינו מפלצות בלבן, שמחייכות, אמנם, אבל קורעות מאיתנו חלקי עור! ואח"כ מורחות עלינו כל מיני חומרים שורפים!!! זה כואב!!! ואבא ואמא? הם בזמן זה, מחזיקים אותנו בכוח, כדי שלא נוכל להתנגד!!! מה קורה כאן?!
הסיפור, וגם הפרשנות שלו, כפי שכתבתי כאן, הינם אמת לאמיתה, לצערי הרב. הילדה איבדה כל אמון בבני אדם, והסכימה לדבר עם הוריה רק לאחר זמן רב, ועד היום, כמה שנים אחרי, כל אדם לבוש בחלוק או חולצה לבנים – מסוכן, אלא אם כן הוכח אחרת…

ואילו אנחנו, כשאנו שומעים את הסיפור, מעבר לרחמים הממלאים אותנו, חושבים לעצמנו: "מסכנה, היא עדיין קטנה, ולא מבינה שכל מה שהוריה עשו לה היה לטובתה!"
ועכשיו נעבור לעסוק בעצמנו. יש פיגועים, מחלות, קשיים כלכליים, ואבא שבשמים? הוא יושב ולא עושה כלום! ואם אני מאמין, כפי שאכן המצב, שהוא שולט במציאות, הרי שהוא ממש מסייע לכך!!! מדוע?! מה קורה כאן?!

אולי נצליח קצת להבין שאנחנו כאותה ילדה קטנה. אחד ההבדלים הידועים בין ילד למבוגר הוא שמבוגר מסוגל להבין שלא הכל הוא מבין… אנו הרי לא יודעים מה הם העולמות העליונים, לא יודעים מהי בדיוק הגאולה, לא יודעים מה קרה לנשמתנו בגלגולים הקודמים ולמה אנו כאן, וגם את חוקי העולם אנו מכירים רק באופן חלקי, אז איך אנו יכולים לבוא ולטעון שמה שנעשה לנו רע? אולי זה בשבילנו, ואנו לא מבינים איך? כך כותבת הגמרא גם על אחרית הימים, כאשר תהיה מלחמה כלל עולמית (זהו רק אחד התרחישים האפשריים, ואולי בכלל משל, ואיני בא, חלילה, לבשר בשורות רעות…), כל העולם בבלגן, ואילו הקב"ה אומר לנו "בני, אל תיראו! כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם!"
ישנו סיפור חסידי (משל, משל…) על אדם שהצליח בעסקיו ונהיה עשיר גדול, ובעקבות כך, שכח את בורא עולם, ונכנס למצב של "כוחי ועוצם ידי". לאחר 120, כשעלה לבי"ד של מעלה, וגילה את האמת, ביקש הזדמנות שנייה. "אבל בבקשה!", התחנן, "אל תעשו אותי עשיר, כי אז אפול שוב באותו נסיון! עשו אותי עני מרוד, כך שאוכל לסמוך רק על בורא עולם!" וביה"ד הסכים. "אך זכור!" הדגיש אב בית הדין, "כאשר תהיה עני, אולי אף רעב, אל נא תבוא בטענות! זכור כי זה מה שנשמתך ביקשה!!!" כעבור כשנה, נולד בבית עני מרוד בן נוסף, במשפחה ברוכת ילדים. הילד גדל בתחושת מחסור תמידית, וכבר בילדותו קבע: "אין בורא לעולם! אם היה כזה, לא יכול להיות שהיה נותן לי, כילד שלא הספיק לחטוא, לסבול כל כך!" (מתוך הספר "גם זו מתנה"-מומלץ)

אז מה עושים? מבינים שלא הכל אנו מבינים, ושבאמת בסופו של חשבון זה לטובתנו, ולנסות להבין איך ניתן להפיק את המרב מאותו חסרון או כאב. לראות איך אני יכול למלא את חצי הכוס!!!

אסיים בשורה מתוך שיר של עדי רן: "כשמכוונים את התאורה, כבר לא רואים את הרע.."

נ.ב. בנוסף למה שכתבתי אני, מהמעט שאני יודע, ישנן שיחות רבות על כך ברחבי האינטרנט. הוספתי כאן קישור לאתר כזה, ואני ממליץ לך לבחור בשיעור מס´ 50, "הכל לטובה"…
http://www.levhadvarim.com/?go=online

אשמח לקבל תגובות, הערות והארות…
בשורות טובות, ברכה והצלחה!
משה כהן
Moshec.s@gmail.com