רציתי לשאול -איך אפשר לדבר על זכות הבחירה, הרי טוב לו לאדם שלא נולד משנולד והחיים הם רק אופציה שניה שלא בחרנו בה ולא בחרתי להיוולד יהודי ולא בחרתי להיוולד כהן ולא בחרתי להיוולד במשפחה דתית כאשר כל פעם שאני חוטא או חושב על כך אני מתמלא רגשות אשמה שמונעים ממני לחטוא או שגורמים לי להרגיש רע עם זה. הרי לא הונחו בפניי כל האופציות ולא ניתנה תקופת ניסיון .האם אני כלוא במצב שנבחר עבורי?האם כאשר אבחר ברע במקום בטוב זה יהיה מימוש של זכות הבחירה שגוררת עונש אז אם כן מה הבחירה הרי אף בן אדם שפוי לא יכניס ידו לאש אז איפה הבחירה לבחור בטוב ולא להיכוות ? מהמצפה לישועה
שלום לשואל היקר,
ראשית, סליחה על האיחור בתשובה. העומס הרב שיש עלי עיכב אותי הרבה מעבר למצופה.
לשאלתך, אני חושב שלעולם אין לאדם בחירה בלתי-מוגבלת, אך אין זה אומר שכלל אין לו בחירה. לא בחרנו את עצם מציאותינו בעולם, את העובדה שאנו יהודים, את המשפחה שלנו, את הסביבה וההסטוריה שלנו. נולדנו לתוך זה בעל כרחנו. לא בחרנו את חוקי התורה וגם לא את חוקי הטבע המגבילים אותנו. את כל זה עשה הבורא, והוא לא שואל אותנו ולא נותן לנו תקופת נסיון. זו המשמעות של היותנו נבראים. אבל במצב הנתון הזה, ניצבות בפנינו אפשרויות רבות כיצז לתפקד. משל למי שנתנו לו גוש פלסטלינה והוא רוצה לעשות ממנו חביתה. נכון אין אפשרות לעשות חביתה מפלסטלינה, אבל עדיין יש הרבה אפשרויות מה כן ניתן לעשות בה. כך חיינו הם כמו הפלסטלינה, שאף שיש להם תכונות נתונות מראש המגבילות את מגוון האפשרויות, עדיין ניתן לעשות עמם המון.
עכשיו, העובדה שיש לנו בחירה לא אומרת שה"מחיר" שנשלם על הבחירה שלנו, תהיה בחירתנו אשר תהיה, יהיה תמיד אותו דבר. אדם יכול לבחור אם לעשן או לא לעשן. עובדה – אנשים רבים בחרו לעשן מבלי שכפו עליהם את זה. אבל הבחירה שלהם תגרום להם לשלם על זה מחיר יקר. כך גם ה´, כשהוא נותן לנו בחירה, הבחירה היא כיצד נתנהג, אך אין לנו הבחירה כמה נשלם על הבחירות שלנו.
לענין החטא, בהחלט יש סיבות מוחשיות לבחירה בטוב ולא ברע, כמו שכתבת שהכאב הנפשי שיש לאדם בעקבות חטאו פועל למנוע את האדם מחטא דומה בעתיד. כך כתב רבינו יונה בתחילת ספר שערי תשובה, ולפיכך הדריך להפנים את הכאב הזה ולזוכרו, ויהיה זכרון זה לעזר לנו כשיבוא לפנינו החטא שוב. אך אין כל זה מונע מאתנו את הבחירה, כי לאדם יש גם יצר הרע שמפתה אותו לרע ומכאיב לו כאשר הוא נמנע מן הרע. כמדומה לי שהרמב"ן בפירושו לתורה כותב שלעתיד לבא יהיה החטא בעינינו כאילו שאנו מכניסים את ידינו לאש או קופצים מהגג. שזה יתפס בעיננו כטירוף הדעת לעשות עבירה. אבל זו מדרגתו של האדם לעתיד לבא. בעולמנו שלנו אין לנו בני האדם מדרגה שכלית כזו עליונה, שיהיה הרס החטא כל כך מוחשי עד שנמנע ממנו בטבע. כמו שמי שבחר לעשן אולי הסכים לרמות את עצמו שלא יקרה לו כלום, בגלל לחצים חברתיים או איזושהיא תאוה אחרת, כך גם האדם החוטא מרמה את עצמו שלא יקרה לו כלום אם יחטא, וזו פעולת יצר הרע שלו שגורם לו לשקר לעצמו ולחשוב "שלום יהיה לי". לפי דעתי, זו משמעות אחת של הבחירה: שצריכה להיות לנו הגבורה הנפשית והשכלית שלא לרמות את עצמינו שה´ אינו מעניש על העבירה.
בברכה,
ארי
arislogin@gmail.com
