אהלן, אני בן 16 ויש לי שאלה שאני עוסק בה כל חיי. כל החיים שלי סובבים סביב זה. תמיד בוויכוחים עם החבר'ה אני אומר שהדבר הכי חשוב בחיים זה להיות שמח, להיות מאושר, אפילו לפני עבודת ה'. אני אומר את זה כי ככה אני מרגיש בפנים, השאלה שלי היא ככה, אתה יכול אולי לתת לי מקורות על ששמחה זה הדבר הכי חשוב בחיים? אני פשוט לא יודע איפה לחפש..ועוד, אני רוצה לשמוע באמת את דעתך, מה עדיף ללמוד כל היום תורה ולחיות רגיל כזה, או להיות מאושר תמיד ושמח וללמוד קצת תורה, תודה
לק"י
שאול יקר!
אמנם עונים על ראשון-ראשון ועל אחרון-אחרון אבל, ברשותך, קודם כל נענה על השאלה השניה – מה עדיף לדעתי.
חשוב לי לומר קודם שזה לא שהשמחה חשובה כל כך עד שהיא קודמת לעבודת ה´ שלנו אלא, השמחה בעצמה היא עבודת ה´ (כפי שתראה במקורות). מצד שני, חשוב לי גם להזכיר שיש לנו פעמים שיש לנו ענין דווקא באבל ובצער (ולא רק על החורבן) כך שזה קשה להגיד שנשאף תמיד לשמחה. אז באמת איך אפשר לעבוד אז את ה´ בשמחה?
בשביל זה צריך לדעת להגדיר מה זה שמחה.
שמחה זה לא להיות בהכרח תמיד קופצני ושמח ולרקוד בכל מקום. שמח זה משהו יותר פנימי באדם. הרגשה ליבית שמלווה אותנו באופן תמידי. ככה מסביר את זה המלבי"ם (ואפשר לראות את זה בספר הכרמל http://hebrewbooks.org/32825 שם יש גם את הפירושים שלו לשאר המילים הנרדפות לשמחה כמו גיל, ששון, רינה ועוד).
למה אני מביא את זה. כי בעצם יוצא השמחה היא מגמה שלנו כאנשים וברור שזו מגמה שכולנו צריכים לחיות בה אבל, השאלה זה איך. כי השמחה זה לא משהו שמזין את עצמו בלבד הוא מגיע ממקום כלשהו. זה מגיע ממקום של משהו נצחי.
אז האם זה אומר שזה עדיף על הלימוד תורה?
לא. שניהם עדיפים. או אולי יותר נכון להגיד שזה לא שניהם כמשהו נפרד אלא שניהם ביחד. השמחה היא באמת משהו שנדרש בשביל הלימוד והאדם באמת צריך להשתדל להיות שמח כל הזמן. השמחה הזאת מגיעה מהמצוות שהאדם מקיים והלימוד תורה שלו, אותו לימוד שמקדם אותו ושהוא באמת חי אותה. הרי מישהו שבאמת לומד תורה זה משמח אותו (אחד מהסיבות שאסור ללמוד תורה בט´ באב). אז נכון, לא תמיד מרגישים את השמחה אבל, לפעמים זה נובע מכך שחלקנו לא באמת משתמשים בהגדרה של שמחה בצורה שבה הסברנו למעלה.
על אותו משקל אי אפשר ללמוד תורה ולא להיות שמח. אם זה קורה אז צריך לבדוק למה ואולי יש משהו שצריך לתקן.
אז האם עדיף ללמוד כל היום תורה ולחיות כרגיל או ללמוד קצת תורה ולהיות שמח? צריך לזכור שזה לא נמדד על פי כמות אלא על פי המקום שלנו באופן אישי. העדיפות שהאדם יהיה שמח, ילמד מתוך שמחה ושהלימוד יביא לעוד שמחה. אין פה משהו שהוא שחור לבן אלא, שניהם קשורים יחד. לפחות במצב הטבעי.
את כל זה אפשר לראות במאמר שכתב הרב קוק זצ"ל במאמר "הענג והשמחה" שמופיע בספר עקבי הצאן. בנוסף, יש את הפסקא הידועה בליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה כ"ד ("מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד"), פלא יועץ (על השמחה), בפירושים השונים על פרק כ"ח, פסוק מ"ז בספר דברים, כד הקמח לרבנו בחיי בערך השמחה ועוד הרבה מקורות נוספים שאם תרצה נעביר לך בשמחה.
בנוסף, אפשר גם להסתכל בכל מה שקשור לפורים ושמחתה שזה מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה – דברים שמקרבים אנשים זה אל זה, שזה גם מה שמופיע במסכת מעשר שני, פרק ה´ משנה י"ב.
לסיכום, השמחה ולימוד תורה במצב הבריא באים יחד. צריך לשאוף לשם. כך, שגם אם כרגע אנחנו לא שם צריך לעבוד על זה ולא להסתפק באחד מהשנים.
ההרגשה שלך שהשמחה זה משהו מרכזי ומהותי בחיים זה דבר אדיר שאני חושב שיש להרבה אנשים מה ללמוד ממך.
שיהיה הרבה הצלחה ושמחה מעבודת ה´ ובתוכה!
נתנאל
netanelweil@gmail.com