הכל מכל וכל

שלום רב לך,

מצטער על האיחור בתשובה, ויחד עם זאת אני שמח ממש שאת שואלת את השאלות.

קודם כל אני רוצה לחזק אותך ממש על כך שהחלטת לברר שאלות כל כך חשובות ויסודיות. אף על פי כן אני רוצה "להאיר". שזוהי רק ההתחלה. בירור שאלות יסודיות ביהדות הוא עניין הכרחי בשביל להתקדם בעבודת ה´. על ידי שאנחנו שואלים שאלות ומבררים אנחנו מתקדמים ומעמיקים במשמעות התורה והמצוות והקשר לקב"ה. על ידי שאנחנו מבינים את התורה אנחנו מתחברים וככל שנבין יותר טוב נוכל כל כך להתחבר לתורה שנקיים אותה ממש בשמחה ומתוך רצון ולא ככפייה. על כן אני רוצה לבקש ממך שאל תעצרי פה. המשיכי להעמיק ולברר. יש כיום כל כך הרבה ספרים באמונה טובים שניתן לקרוא בשביל להעמיק בעבודת ה´ שכל מה שצריך זה את האומץ לפתוח אותם. ומי שלומד ומעמיק מתקדם ממש וכל חיי הדת יהפכו אצלו לשמחים כל כך והאמונה תהיה כל כך טובה ועבודת ה´ מאהבה.. הנני יכול להמליץ לך על כמה ספרים –

יש המון ספרים מצוינים בתור התחלה להבין לעומקם של דברים – "אחת שאלתי" (הרב ראובן ששון,ספר מצוין) "דע מה שתשיב לעצמך" (הרב זאב קרוב) "כוזרי – של הרב אבינר" – יותר לעומק "מצוה ולב" של הרב אלימלך בר שאול – "איילת השחר" (הרב פילבר על ענייני השעה) "מבוא לאורות התשובה של הרב פילבר" (מומלץ). "תפלת ישרים" על התפילה – ועוד הרבה ספרים שאני אשמח לעזור ולייעץ.
מומלץ מאוד להיעזר ב"חברים מקשיבים" שהרבה פעמים עונים תשובות טובות – ואפשר לעיין בשאלות שנשאלו בעבר (אגב יש לי קובץ עם הרבה תשובות שאני יכול לשלוח לך) כמו כן מומלץ לנסות לשמוע שיעורים (הרב אלון , הרב יהושוע שפירא ועוד) כדאי מאוד לדבר ולשאול מישהו או מישהי רצינית שאת קרובה אליה – (מדריכה או מורה) וזה חיובי מאוד. כמו כן כדאי מאוד לשבת ולחשוב על הדברים לא "לקבל" כל דבר אלא באמת לחשוב על הדברים ולנסות להבין ואפשר גם לא לקבל הכל…

אז באמת בהצלחה ואני מבטיח לך שאם תשתדלי קצת ותשקיעי בזה את תראי תוצאות..

ולשאלות ששאלת – ראשון ראשון ואחרון אחרון..

מנין שיש אלוקים אחד?

ניתן היה להרחיב בתשובה הזו פשוט בהסבר פילוסופי למה לא יתכן שיש יותר מאל אחד אבל זה מיותר משתי סיבות:

1. הסיבה הראשונה היא שאנחנו בתור עם ישראל אין אנו מאמינים סתם כי הגענו לכך בשכלנו באופן פילוסופי אלא כי האמונה בה´ קיימת בתוכינו וההכרה בזה שיש בכלל אל ושהוא אחד ושהוא קשור אלינו ומחייה אותנו ועוד קיימת בתוך נשמתינו. אלא שישנה בעיה – כיום אנחנו איננו קשורים כל כך אל נשמתינו ועל כן איננו מרגישים איך הקב"ה מחייה אותנו בכל רגע ורגע ושהוא אחד ושהוא מקיף את כל העולם כולו, אבל בשביל זה ה´ נתן לנו את התורה והמצוות והתפילה שלאט לאט על ידי שנאיר את חיינו באור התורה והמצוות ותפילה, נאיר את חיינו באור הנשמה ונכיר גם מבחינה רגשית רוחנית ואפילו מבחינה שכלית שה´ הוא אחד ושהוא קיים וכו´ ועל כן זוהי הדרך השלמה להכרת אחדותו אף על פי שיש פה עוד עניין וזו הנקודה השניה.
2. הדבר השני הוא שהשאלה הזו נשאלת בגלל חוסר הבנה על מה זה אלוקים ומה זה תורה ומה זה מצוות. ההסתכלות שזה סתם אל גדול שברא את העולם ורוצה שנעשה מצוות אכן מעלה את השאלה – מי אמר שאין עוד אחד? אבל ככל שאדם מעמיק יותר בדברים הוא מרחיב את ההסתכלות על מה זה הבריאה, ומה זה תורה, ומה זה ה´ ואז ברור לו שחייב להיות שהוא אחד.

אני אציין פה כמה נקודות באמונה שמאירות את זה אבל זה לא לגמרי מספיק:

א. כשהאדם מסתכל על כל הבריאה מבחינה פיזיקלית ומבחינה ורואה איך כל הבריאה פועלת בצורה מסודרת ויש לה סדר אחד הוא מבין שיש פה כח אחד שמנהיג את כל העולם כולו. (מבחינה זו תאורית המפץ הגדול מאוד מסתדרת עם ההסתכלות היהודית שהכל מתחיל מנקודה אחת) וזהו עניין שכל אחד יכול לראות. (צריך להבין קצת מבחינה פילוסופית שלא יתכן שאם יש שתי כוחות הופכיים שאינם מתאחדים כלל אז שהם יעבדו בהרמוניה אלא אם כן יש להם שורש אחד שהוא האלוקים).
ב. בעומק יותר וזה דורש לימוד רב הראייה איך כל ההסתוריה מסודרת ואיך כל ההסתוריה של העולם לא קרתה במקרה אלא להכל יש סיבה ותכלית גם בזאת ניתן לראות את אחדות העולם.
ג. כשהאדם מבין שהעולם לא סתם נברא אלא יש לו תכלית = לכל הבריאה האדירה ישנה תכלית אחת ומיוחדת. העולם לא נברא סתם. יש פה מגמה וה´ ברא את העולם לפי איך שהוא צריך להיות ובשביל שהוא ימצה את המטרה אליה הוא נברא. אם כך חייבים להבין שחייב להיות שיש בורא אחד שעל פיו התכלית הזו שכן אם היו שני בוראים היו לעולם שתי מגמות ולא היה סדר כלל ואם היה בורא ומנהיג אז אין שום טעם לזה שהוא ברא ואין טעם למה הוא מנהיג – מקסימום את יכולה לומר שלאותו בורא יש שליחים ש"עוזרים" לו כביכול להנהיג ונקרא לזה מלאכים.. .
ד. כשהאדם מבין שאלוקים זה לא סתם דמות גדולה שנמצאת למעלה אלא זוהי [המציאות כולה. ]שהקב"ה לא ברא את העולם בהוקוס פוקוס אלא כל הבריאה היא התגלות של ה´ כדברי החסידות (והדברים דורשים ביאור לעומק) וכשהאדם מבין כמה ה´ הוא עצום ומעבר להבנתינו הוא מבין שזה לא שייך להגיד שיש שניים כי זה לא כמו האלים היוניים זה משהו שמקיף את כל המציאות..

ה. כל הדברים שכתבתי הרבה יותר מובנים כשאדם יותר לומד ומעמיק ואז קל לראות את הדברים בצורה יותר רחבה..

לגבי מי אמר שה´ נתן את התורה וכו´.
בעבר – הדברים היו מאוד פשוטים .. היתה נבואה והיה רוח הקודש והשאלות הללו היו מאוד ברורות ולא דורשות יותר מדי בירור אבל עם ישראל ירד כיום לתקופה של חושך… עלינו לשמוח – התקופה הזו מכריחה אותנו להעמיק בקשר שלנו לתורה ולשאלות הללו. אף על פי שניתן להגיד כמה הוכחות לדברים כמו מסורת אדירה בעם ישראל , מעמד הר סיני ל 600000 איש העובדה שגם הדתות האחרות מודות בזה .. מי שיפתח ספרי קבלה יראה כיצד גדולי ישראל התקרבו לאלוקות בצורה אדירה. השגחת הקב"ה על עם ישראל וחזרת עם ישראל לארצו אחר 2000 שנות גלות הם עדות גדולה לקשר שבין עם ישראל לה´ וכו´ . אף על פי כן אלו לא הוכחות מוחלטות לגמרי כדי לנצח את היצר והדרך הכי טובה לכך היא להיפגש עם התורה שזה כולל א. כפי שאמרנו העמקה יותר גדולה – השאלות האלו הרבה פעמים נובעות כי אנו רואים את התורה כמשהו מאוד קטן ולא מובן אז מתעוררות לנו שאלות אבל אם אדם יעמיק להבין מהי תורה ומה מטרתה – כיצד היא פועלת, מה מטרת עם ישראל. היחס בין תורה למצוות ועוד שיש בזה הרבה מה להבין אז הדברים יהיו יותר ברורים והוא יראה כמה ההסתכלות היא כל כך ברורה ומובנת ומסתדרת עד שיהיה לו גם ברור שהתורה מה´. .. ב. זה התקדמות בעבודת ה´ כשאנחנו מתקדמים בעבודת ה´ אז שכלינו מזדכך והיצר מתבטל וגם ניתן לראות דברים בצורה הרבה יותר ברור והרבה פעמם תשובות שלא קיבלנו בעבר פתאום יתקבלו ואין זה בגלל שאנחנו משוחדים אלא להיפך כי מקודם משהו חסם לנו את הלב לראות כמה הדברים פשוטים וברורים ועכשיו שטיהרנו את ליבנו אנו רואים כמה זה ברור..

2. כוונה בתפילה – אין לי מה לומר בנושא כמעט חוץ מאת הדרך עליה אני ממליץ כל הזמן – יש צורך להעמיק ולהבין יותר את מהות התפילה ומה מטרתה וכיצד היא עובדת – יש ספרים נפלאים "הגיון ליבי" "תפילת ישרים" ועוד. על ידי הבנה יהיה קל יותר להתפלל. וכן זה קשור לשאר הדברים שאמרנו – על ידי הבנה בכלל יותר גדולה של היהדות יהיה קל להתכוון ולבקש את הקרבה לה´ ואת בקשות התפילה. כמו כן צריך לדעת שתפילה נקראת "עבודה – זה אומר שיש צורך להשקיע בשביל להתכוון בתפילה. זה איננו קל לכן המלצת הרמב"ם היא לאט לאט – להתחיל עם ברכה אחת שבה את מתכוונת טוב ולאט לאט להתקדם. כדאי לנסות קודם כל להחליט תמיד להתכוון במודים. אחר כך עוד ברכה ועוד וכו´ – לאט לאט. עוד המלצה כדאי מאוד להוסיף ביהיו לרצון או בשומע תפילה בקשות אישיות . התפילה נועדה גם לפרט וכדאי מאוד להוסיף מה שעל ליבנו בבקשה מה´ וזה עוזר להתכוון…
ראי על כך עוד:
כיצד לעורר את הרגש ולכוון יותר בתפילה- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=316
איך להתכוון בתפילה? – http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1637
קושי להתכוון ולהתחבר לתפילה- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=2284
אני כל הזמן מרחפת בתפילה ולא מצליחה להתרכז- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=17374
לא מצליחה להתרכז ואין לי חשק להתפלל – http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=20132

3. א. אני לא מבין סתם כך מה את רודפת אחרי מישהו שכנראה לא מעוניין בך.. עלייך להתגבר עליו ולצאת מזה. יש לי גם הרגשה שאת לא לגמרי רואה בו ידיד ואת כן היית רוצה שזה יגיע לאנשהו . הוא בפירוש לא מעוניין לכן הייתי יורד מזה… אבל…………

בין כך ובין כך יש בעיה מאוד גדולה לקשר בין בנים לבנות בגיל צעיר. את הדבר הזה צריך להסביר ואני מעתיק לך פה תשובה שכתבתי בנושא ועדיין יש מה ללמוד:
[התשובה:]

לשאלתך למה "אנחנו" נגד חבר בגיל הזה? יש שתי נקודות שצריך להאיר. הראשונה היא שזה לא "אנחנו" אלא זה "הוא" = הקב"ה. או "היא" = התורה. והדבר השני הוא שהתורה איננה נגד חבר בגיל הזה , אלא נגד חבר בכלל. גם בגיל שמונה עשרה וגם בגיל 23 וגם בגיל 50 אסור חבר. מה שכן מותר זה לצאת עם בחור למטרת נישואין, (לא לצאת עם בחור בגיל 14 ולומר – אני יום אחד אולי יתחתן איתו) אלא שהכוונה לכתחילה ליציאה היא – להתחתן. וברגע שיודעים שזה מתאים גם מתחתנים. למען האמת מותר כזה דבר אפילו בגיל 15. אם את רוצה להתחתן עכשיו, אז את יכולה לחפש את אהוב ליבך ולהתחתן איתו.
זאת הנקודה שצריך להבין. זה לא עניין של גיל, זה עניין של מטרה ומגמה.
שאל אותי פעם מישהו, למה אסור מהתורה קשר בין בן לבת?
עניתי לו: בטח שמותר קשר בין בן לבת, זה אפילו מצוה. [מהתורה מותר קשר בין בן לבת ואפילו מותר לגעת בבת, אבל התורה רוצה שזה יהיה כמו שצריך, בגודל האדיר שזה יכול להיות באמת, שהקשר ימצה את הפוטנציאל האדיר שיש בקשר בין בן לבת וזה דוקא בנישואין, לתורה יש בעיה ברגע שלוקחים את הדבר הנפלא הזה ומקטינים אותו.]
נסביר את הדברים יותר בהרחבה:

עלינו להבין [שקשר בין בן לבת במהותו הוא דבר עצום וענקי]. להבין שבקשר האמיתי (נישואין) יש פה חיבור של שני נשמות עצומות שהופכות להיות אישיות אחת, הופעה אחת של הקב"ה, ההבנה שיש פה בית שנוצר לתרום ולעשות לעם ישראל, ההבנה שיש פה קשר שמגדל משפחה וחיים של יצירה ועשייה משותפת וכו´.
הקשר בין איש לאשה – טמון בו המון, הוא חיים של יצירה של קדושה [ואחד מהדברים העצומים ביותר והקדושים ביותר בעולם] , אם אנחנו מבינים את זה – כמה הקשר הזה גדול המסקנה היא ברורה:
אכתוב משל: אני הולך ברחוב, ורואה את חברי משחק כדורגל עם [ספר תורה] בתור הכדור. אני צועק עליו – מה אתה עושה, הוא אומר לי "מה הבעיה?" אני אומר לו זה ספר תורה זה דבר קדוש – זה לא משחק, זה נועד לדברים גדולים ועצומים.
הנמשל ברור – אם אנו מבינים מהו גודלו של הקשר בין איש לאשה עלינו להבין ש [אסור לנו להקטין אותו] בשום פנים ואופן. קשר כי זה נחמד, או כי זה כיף או אפילו יותר מזה אבל בכלל לא בכיוון של הקשר הנפלא שיכול להיות איננו הדבר הנכון, בצורה זו אנו מורידים אותו מערכו ולכן עלינו לשמור עליו בחרדת קודש ליום שבו אכן נהיה מוכנים לממש את הדבר העצום הזה רק בצורתו האמיתית – נשואין (הרי ברור שגם המשיכה העצומה בגיל הזה נובעת מכמה שהדבר הוא גדול). כל הבעיות בעולם החילוני של היום עד למצב הנוראי ביותר של קשר גופני רגעי של "השתמש וזרוק" נובע מהתפיסה הקטנה של קשר בין בן לבת – כאילו זה צעצוע או סתם להנאה ולכיף – מרגע שאתה מתיר תפיסה כזו גם אם הקשר איננו נמוך כמו בעולם החילוני – בעצם התרנו את הירידה עד למטה – כי תפיסתינו תפיסתם… גם תפיסתינו הופכת להיות שניתן קשר "סתם" , ניתן "חברות" – לא ולא. אצלינו הקשר הוא רק למטרה האמיתית.
[ופה הנקודה הכי חשובה]
לפעמים חושבים שלפי היהדות אנו מפסידים דברים בקשר, ומי שאינו שומר מצוות יותר נהנה… אבל ההיפך הוא הנכון – [אלו שאינם שומרים מצוות מפסידים את הקשר העצום הנפלא והאדיר שיש למי שניגש לנושא מתוך אמונה והסתכלות נכונה] – את מה שיש לנו בקשר, להם בחיים לא יהיה (אלא אם כן ישנו את תפיסתם), [התורה איננה מרשה קשר כזה של "חבר" כי כוונת התורה שהקשר שיש בין בן לבת יהיה הכי שווה שאפשר, הכי כיף שאפשר הכי מרומם שאפשר והכי קדוש שאפשר] כל אלו קשורים אחד בשני, מהתורה אנחנו אף פעם לא מפסידים , אנחנו רק מרוויחים משהו הרבה יותר גדול, אולם זה דורש את ההבנה שלנו ואת ההכנה שלנו לדבר כל כך יפה ומדהים, עלינו לצאת מהתפיסות החילוניות שקשר בין בן לבת זה סתם משהו נחמד כזה – זה הרבה יותר , וככל שיותר נמצה את מה שטמון בקשר הזה הוא גם יהיה יותר נפלא .

[עד כאן]

על כן אני מקווה שתתחזקי ותביני שלטובת עצמך ועולמך הרוחני ראוי לעזוב בכלל את הדברים כרגע..

4. לעניין היותך מדריכה. מדריך טוב זה לא מדריך ש"מכין פעולות" מכל מיני מקומות אלא מעצמו. אלא שפה יש בעיה. לצערינו הרבה פעמים מדריכים שהם טובים מאוד – אין להם ידע גדול כל כך והסתכלות רחבה הרבה יותר מהחניכים שלהם כדי שיוכלו ממש לתת הרבה. הדבר הזה נובע מכך שלפעמים המדריכים שהפכו להיות "מדריכים" מפסיקים "להתמלא" בעצמם מחוסר מסגרת טובה לכך או כי אין להם זמן אבל זה בדיוק הפוך כי דוקא בגיל הזה זה הזמן שצריך יותר להשקיע בעצמך ובעבודת ה´ שלך. מדריך טוב זה מדריך שכל הזמן מתמלא גם מעצמו וככה הוא יכול לתת לשני הרבה יותר.
הגמרא אומרת לנו שיש סתירה:
במקום אחד כתוב שמשה רבינו היה עומד ומלמד את העם כל היום כולו. ובמקום אחר כתוב שרק שעה אחת… וכל שאר הזמן למד..
עונה הגמרא וכך מסביר הרב קוק בעין איה – שמה שמשה למד כל היום התבטא בשעה האחת שהוא נתן לעם כאילו הוא לימד אותם כל היום.

בשביל להיות מדריך טוב יש צורך גם כן כל הזמן להתמלאות.. לברר ולחשוב.
פעולה טובה זו פעולה שיוצאת מהלב. כשאת באה להעביר פעולה עלייך לחשוב מהו הנושא שאני רוצה להעביר? נניח על עם ישראל…
מהו עם ישראל? עלייך לשאול את עצמך ואז לחשוב מה יש לך להגיד בנושא. אחר כך אם את רואה שחסר לך תפתחי ספרים ומשם תבררי את הדברים כמו שצריך. אבל הכי נכון והכרחי וטוב זה כל הזמן ללמוד איזשהו ספר באמונה באופן קבוע וכך כשהאדם מתמלא יהיה לו מה להעביר מכל הנקודות שכל הזמן מתחדשות לו בעצמו.

מדריך כזה שחשוב לו כל הזמן להתקדם ולהבין ולהעמיק יהיה מדריך מצוין: קודם כל הוא בעצמו יתקדם וישמש דוגמא לחניכיו. דבר שני הוא יוכל להעביר לחניכיו הגדולים פעולות יותר רציניות מ"גיבוש חברתי" ו"לחץ חברתי" (ואני לא מזלזל בהם) כי בגיל הזה יש צורך להעביר כבר דברים יותר רציניים. וגם הדברים שהוא יעביר יבואו ממקום אמיתי כי הוא יעביר דברים שיוצאים מליבו ושהוא בירר טוב.

זהו, אני מקווה שעזרתי לך בקצת , המסקנה אולי הכי ברורה מכל הדברים זה הצורך ללמוד ולהעמיק ולהתקדם. – היעזרי ברשימת הספרים שכתבתי לך ואם תצטרכי עוד ייעוץ בנושא פני אלי. אני ממש אשמח לדעת מה דעתך על התשובה ואם יש לך תגובות בנושא וכן אם יש לך עוד שאלות…

אבי, aviwolfson@walla.com