הכנסת אורחים או תפילה?

שלום לך.
באופן כללי יש לנו כאן התלבטות בין שני ´אידאלים´ – המצווה להתפלל והמצווה להכניס אורחים. אשרייך שההתלבטות היא בין טוב לטוב ולא בין רע לטוב. הלוואי שכך יהיה תמיד אצל כולנו.
התלבטות דומה להתלבטות שלך מצאנו בהסטוריה של עם ישראל –
אברהם אבינו עומד במעמד נבואי, מקבל פני שכינה, ולפתע מתגלים אליו שלושה אורחים – מלאכים שנראים לו כשלושה ישמעאלים. מה עשה אברהם? ´וירא, וירוץ לקראתם מפתח האוהל´. הוא רץ לקבל את פני האורחים. חז"ל למדו מכאן ש´גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה´.
אבל זה לא נגמר כאן.
בפירושו של הנצי"ב מוולוזין על המקום הוא מסביר יפה מאוד (חס וחלילה, אינני מחלק ציונים, מי אני שאעשה זאת, אבל פשוט זה באמת יפה מאוד) שבעצם קבלת פני שכינה גדולה יותר ולכן אם אפשר שמישהו אחר יקבל את האורחים עדיף כך, אלא שכאשר אין מישהו אחר רוצה הקב"ה שנקדים את הטיפול באורחים.
וזו בעצם השאלה במקרה הזה – האם הייתה אפשרות לעשות את שני הדברים? אולי אפשר להיפגש איתו אחרי התפילה? כתבת שהצעת ללכת לתפילה וזה לא הלך, אבל האם יש אפשרות אחרת.
ובכלל, עד כמה המפגש הזה חשוב? האם מדובר בחבר שהמון זמן לא ראינו או באורח אמיתי שאין לו היכן לאכול, שזקוק לנו. אם זה סתם מפגש חברים, על אף כל חשיבותו, אין הוא יכול לדחות מצווה.
אבל ישנו עניין חשוב שלא הוזכר בשאלה, והוא האם מדובר בבן או בבת.
לבן תיקנו חז"ל מצווה להתפלל, ואם מדובר בסתם מפגש אז הנכון הוא ללכת להתפלל, מלבד במצבים מאוד קיצוניים שהעזרה שבמפגש עם האורח תועיל לו מאוד כי הוא במצוקה נפשית או דברים כאלה. לאישה, שחז"ל לא תקנו לה להתפלל וזה רק דבר טוב שהיא עושה על דעת עצמה, יותר קל ´להחליף´ את האידאלים.

[לסיכום]: לפי הנראה לי אם מדובר בשואל, אז נכון המעשה שעשית, כי אני מתרשם שמדובר בביקור ידידות שאינו יכול לדחות את החיוב להתפלל במניין ובזמן, אבל אם מדובר בצורך דחוף של האורח, גשמי או רוחני, יש מקום להתלבט. לאשה קל יותר (מבחינה הלכתית) לוותר על התפילה ולכן אם מדובר באישה אולי ההוראה תהיה אחרת.
למעשה, כמובן, אני ממליץ לשאול רב מוסמך, מישהו עם ´כתפיים רחבות´ יותר ממה שיש לי. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il