אני לומד עכשיו בספר חפץ חיים הלכות לשון הרע ולא הבנתי את ההלכה הזאת:
"ודע עוד, שכל ההיתר של סיפור שסופר בפני שלושה, הוא דווקא מצד המספר.
אבל אם מצד השומע הוא יודע שהשומע יקבל את הסיפור בתור אמת, וייתכן
שיוסיף דברים לגנאי, לאדם כזה אסור לספר שום רמז של גנאי על חבירו בשום
אופן. והמספר לאדם כזה עובר ב"לפני עוור לא תתן מכשול". וכל זה שכתבנו שאסור לספר הלאה, אסור גם לספר שסתם נשמע כך על איש פלוני, גם בלי
לספר בשם המספר הראשון.
ולפי כל הפרטים שאמרנו, רואים כמה יש להתרחק מקולא זאת של לשון הרע
שסופר בפני שלושה, כי אין כמעט מקרה במציאות שיושלמו כל הפרטים."
עוד שאלה שקשורה בנושא, לא יודע אם הבנתי נכון אשמח לחידוד קטן.. הבנתי שיש התר לספר אבק לשון הרע בפני שלושה. אני רוצה לראות את המקור של ההתר ולהבין קצת למה יש התר כזה, למה לא עדיף פשוט לא להסתכן ולא לדבר גם אבק לשון הרע?
ולמה דווקא שלושה? 4 זה בסדר?
אני חוזר בתשובה והנושא הזה של לשון הרע מאוד מאוד קריטי בחיי היום יום שלי ואני מאוד רוצה להבין כל הלכה לעומק ולכל פרטיה כי אני פוגש את כל הזמן, תודה מראש ויישר כוח 🙂
