בס"ד
שלום,
הגעתי למסקנה שיש כל מיני דברים בהלכהביהדות שלא נעים להגיד אבל…הם לא ממש מעסיקים אותי-לדוגמא:שמיטה,כשרות לדקדוקיה ז"א הטבלת כלים ועוד כל מיני דברים וזה ממש מציק לי שזה לא כ"כ מעניין אותי כי הרי אלו גם דברים שנצטווינו עליהם!!מה אני אמורה לעשות??
וד"א…איפה לדוגמא נצטווינו בתורה על כשרות,הטבלת כלים שמיטה וכו'??יש כל מיני מצוות שמקיימים כיום שאני לא מוצאת להם שום מקור בתורה!!!!
אשמח לתשובה מהירה!!תודה!!
שלום רב,
קודם כל שמחתי מאוד על הכנות בשאלתך וזה באמת שאלה חשובה מאוד.
אקדים ואומר (אבל לא בקול) שגם אני לא כל כך מזדהה ומרגיש מחובר לכל הדברים שביהדות.
אומנם ברור שזה כל היופי, אם היינו מזדהים עם הכל אז מן הסתם היינו צדיקים יסוד עולם, לא היה לנו לאן להתקדם.
ההזדהות , היא נובעת משייכות, אין ספק שהרבה מאוד מעבודתינו מטרתה או לפחות תוצאתה היא הזדהות עם התורה והמצוות. התורה והמצוות באים לרומם אותנו באים להגביהה את חיינו, חיינו נמוכים והרבה פעמים רחוקים מהעולם האדיר של התורה והמצוות, אבל זה כל העניין. התורה והמצוות נועדו לרומם אותנו לאותו הגובה שהם נמצאים.
בצורה יותר פשוטה, הקב"ה לא נתן את התורה למי שכבר צדיק ומזדהה עם התורה, אם אכן כך היה לא פשוט שהיינו צריכים תורה. אם התורה והמצוות היו כל כך קלים וטבעיים לנו והיינו כל כך רוצים בהם , לא היינו צריכים את ציווי ה´ בשביל לקיים אותם. היינו עושים אותם באופן טבעי.
הגמרא אומרת שאברהם אבינו "קיים כל התורה כולה" כיצד? מעצמו למד את התורה. אברהם אבינו היה במדריגה כל כך גבוהה שכל התורה היתה טבעית לו.. לכן הוא בכלל לא היה צריך מישהו שילמד אותו תורה, שיביא לו תורה, הוא היה במדריגה נשמתית כזו שלעשות מצוות היה טבעי לו כמו לאכול, אף אחד לא אמר לו שכך צריך להיות אומנם הוא הרגיש כך..
התורה והמצוות אכן בפוטנציאל מתאים לנו, לנשמתינו לשלמותינו ועוד אומנם איננו עדיין נמצאים שם.
לכן "צווינו" עליהם, כדי שנתרומם על ידם ונגיע לשם.
הרעיון בזה הוא פשוט, נניח ואתה רוצה לחנך אדם שיתנהג כמו אדם תרבותי, לא מספיק שתלמד אותו כמה זה חשוב. אם תשים אותו בחברה שחיה כך, שהוא יתנהג כך לאט לאט עצם החיים שלו לפי המדריגה היותר גבוהה ירימו אותו ויעצבו את חייו להיות שייך למדריגה הגבוהה.
אף על פי שאיננו עדיין – שם! אנחנו כבר חיים לפי מדריגת החיים העליונה, וזה עצמו מרים אותנו מרומם אותנו ומקרב אותנו להתחבר למצוות, לגלות את הנשמה.
(כמובן, יש עוד מה ללמוד על המצוות אבל זה כיוון של מחשבה)
אומנם, בודאי ובודאי שישנם עוד דרכים להתחבר למצוות.
ישנה דרך כללית, ודרך פרטית.
הדרך הכללית = לא להתחבר לכל מצווה, אלא להתחבר למגמת המצוות ומטרת המצוות ולנשמת המצוות. אז גם אם האדם לא מבין את כל המצוות עצמם הוא מאוד מאוד קשור אליהם מצד שהוא שייך לרעיון הכללי שבהם.
משל: אם אדם רואה אנשים מערבבים כל מיני שיקויים והוא לא מבין מה הם עושים, הוא שואל אותם מה זה? והם עונים לא אנחנו עושים תרופה למחלת הסרטן.. פתאום האדם מתוך יזדהות עם המגמה יעזור להם, גם אם הוא איננו מבין לגמרי את הפרטים של מה שהם עושים.
(חשוב להבין שציטוט סיסמאות על מטרת עם ישראל, אין הכוונה באמת להבין מה מטרתו וזה דורש בירור)
ההזדהות עם התוכן הכללי של המצוות!
גם בזה יש כמה דרכים:
קודם כל עצם התורה והמצוות והתפילה, שמרוממים את חיי האדם ונשמת האדם, ככל שהאדם נשמתו יותר מתרוממת, ככל שהאדם שאיפותיו בחיים הם יותר עבודת ה´, והתקרבות אל ה´. הוא יותר מרגיש כמה הוא – צריך את המצוות, שייך אל המצוות. במילים אחרות ככל שאדם יהיה יותר נשמתי הוא יותר ירגיש כמה המצוות קשורות אליו.
אומנם בכל זאת יש עדיין נטבח חשוב שיכול מאוד לעזור וזה לימוד האמונה.
הבנת מגמת המצוות באופן יותר מקיף יותר מבורר, יותר מובן. לימוד על עם ישראל ומטרתו, על מגמת חיינו וכל תפקידנו בעולם, על התורה והמצוות והאדם על עצמי באופן יותר עמוק והעיקר בחיים וכו´… כל אלו לימודים שהולכים ומחברים את האדם לאידאלים יותר גדולים, להבנת המציאות והתורה באופן יותר עמוק, וכך לאט לאט האדם מחובר יותר ויותר למצוות.
זה כמובן דורש השקעה, בירור, ולימוד ספרים. עדיף להתחיל מספרים יותר פשוטים "דע מה שתשיב לעצמך" "אחת שאלתי" ועוד.. ככל שהבירור יהיה יותר טוב כך החיבור הכללי לתורה – גם למה שלא מובן יהיה חזק.
כמו כן יש עבודה על פרטים יותר האדם הולך ומברר לעצמו להבנתו יותר ויותר פרטים ודברים מסויימים.
גם בזה שני דרכים:
הצד ההלכתי יותר, להבין בדיוק מה המצוה אומרת ומאיפה נלמדה ואיך נגזרה, כל מיני הבנות כאלו ביחוד בדברים שלא מובנים לך יעזרו לך יותר להבין במה מדובר ומאיפה זה הגיע.
הצד האמוני:
לברר יותר ויותר את הרעיונות של המצוות האלו והאלו, להבין את עומקם של המצוות. של שבת, של החגים, שמיטה, טומאה וטהרה וכו´.
יש פה הרבה מאוד מה ללמוד לעומק ואלו דברים נפלאים. גם זה על ידי ספרי אמונה, שאילת שאלות ובירור..
כמובן , אבל הדגש צריך להיות שזוהי התקדמות של כל החיים. כל החיים אנחנו מנסים יותר ויותר להתחבר לדברים = להתעלות למקום שממנו הדברים מגיעים.
לעניין השאלות ששאלת, כדאי פשוט לפתוח ספר — מומלץ אולי בצד ההלכתי את ספרי הרב אליעזר מלמד שמסביר בצורה יפה גם את מקורות הדברים ואפילו קצת את הרעיון שבהם.
כשרות כמובן אלו הלכות מפורשות קודם כל בתנך "לא תבשל גדי בחלב עמו" – בשר וחלב! כל הטריפות והשחיטה והנבילות שמפורשים בפרשות שלמות וכמובן שיש גם תורה שבעל פה שמרחיבה את הדברים.
שמיטה – פרשת בהר. והטבלת כלים זו גזירת חכמים אם איננו טועה בשביל להתרחק בגלות מהגויים (אייני בטוח).
צריך לזכור שגם יש תורה שבעל פה שם הדברים יותר מפורטים וכו´.
אלו דברים שאם הם מעניינים אותך ניתן לשאול וניתן גם ללמוד. ביחוד שהיום יש ספרים פשוטים שיכולים להסביר את עיקרי הדברים בצורה יפה..
כמובן שהמטרה של כל אחד שמברר צריכה להיות טובה. לא מטרה שלגלות שהכל שקר ושטויות אלא להיפך, מטרה אמיתית לרצות ולהבין יותר, להעמיק יותר ולהצליח להתחבר ולהתעלות בכל חיינו עם התורה והמצוות.
שנזכה,
אני מקווה שקצת עזרתי וכמובן אם יש עוד שאלות אני תמיד אשמח לענות באמייל, כתבי לי אם התשובה עזרה לך קצת , אשמח מאוד..
אבי, wolfsonavi@gmail.com