שלום, קוראים לי לאה (שם בדוי) ואני רוצה לספר לכם על בעיה שמאד מפריעה לי בסניף.
תמיד הסניף שלי היה ידוע בתור הסניף הכי "דוס", שכולם בו שומרים נגיעה, מקפידים על תפילות, משתתפים ופועלים.
כולם אמרו "וואו, איזה סניף שווה! איך הייתי רוצה להיות חלק מהסניף הזה!" וכאלה דברים…
בזמן האחרון, שכל השבטים שיותר גדולים ממנו כבר עוזבים ופחות באים (אני שבט הרא"ה), אז האווירה ממש השתנתה…
אני באה, ורואה איך הסניף שלנו מתדרדר.. מהסניף הכי "דוס" אל הסניף הכי "ערס"!
כולם שם מנסים "לעשות פוזה" של חילונים. באים ומתנהגים ממש בצורה לא טובה, יש רק כמה "צדיקים בסדום" שעדיין מתנהגים טוב.
לדוגמא השבת, היו כמה ילדים שבאו, ופשוט היה מעגל של כל השבט והם התנשקו בפה והרבה הסתכלו וצעקו: "הופהההההה" ועודדו אותם להמשיך!
אני ממש לא רוצה שהחלק הזה של השבט ימשיך לבוא ולהרוס לנו את החלק ה"טוב" יותר בשבט. כי אנחנו יכולים להנות אם לא היה את כל הקטע הזה שלהם. מה אתם מציעים לעשות?
לאה היקרה,
בראש ובראשונה אני רוצה להגיד לך שאני ממש גאה בך.מגיע לך יישר כוח גדול! באמת, האכפתיות והרצון לשפר. רואים שדברייך באים מתוך כאב, אך עם זאת יש בך רצון לשנות. ואם יש רצון, אז יש כוח!
המצב של הסניף שלך לא פשוט. אני מאוד מבינה את תחושותייך. זה באמת מבאס לראות את הסניף בו גדלת שהיה סניף לתפארת, פתאום מתדרדר ומגיע לרמות נמוכות, כמו שתיארת.
בעיה זו מורכבת מהמון גורמים. סניף הוא מקום שמכיל סוגים שונים של אנשים, עם דעות שונות, מנטאליות שונה, שאיפות….. כל אחד וייחודו. על כן, שינוי במערכת, מאוד מורכב, לטוב ולרע.
אני יכולה להגיד לך, מניסיון, (הסניף שלי נמצא במצב דומה..) שזה תהליך מורכב ולא פשוט והוא שונה מאוד מסניף לסניף.
קצת קשה לי להעריך בדיוק את מצב סניפך כי אני לא מכירה את האנשים ואת הסביבה. מה שכן, אני יכולה לתת לך כמה עצות כלליות מהניסיון שלי ומאיך שאני רואה את הדברים. בתקווה שדברי יעזרו לך, לפחות לשם התחלה. אם תרצי, אני כמובן פה לכל עזרה שתרצי. את יכולה להרגיש בנוח לפנות אליי שוב להרחיב בנושא ויחד נשב ונמצא פתרונות יותר ספציפיים.
להלן כמה דברים שאת יכולה לעשות:
העצה הראשונה והחשובה ביותר שיש לי אלייך היא – גייסי עוד אנשים איתך "למאבק". אני בטוחה שיש עוד אנשים שחשו בשינוי ושהשינוי מפריע להם. דברי עם אנשים שמוכנים ורוצים לקום ולשנות, לשפר את הסניף. גייסי אותם יחד איתך למטרה, תעבדו כצוות. זה חשוב מאוד ויכול מאוד מאוד לעזור.
מומלץ מאוד שתדברי עם הקומונרית ואחר כך גם עם המדריכים – שלך ובכלל בסניף. תערכו ישיבה, ותעמדו על גבולות וצעדים שהסניף צריך לקחת.
שתפי את המדריכים שלך בעניין. ספרי להם על תחושותייך ועל רצונך לקום ולשנות. תשאלי אותם מה דעתם, מה הם חושבים שיכול לעזור. אתם יכולים לשבת יחד ולגבש תוכנית.
במידה ואותם אנשים, החבר'ה ה"פחות טובים", נכנסים לפעולות ומשתתפים בפעילויות שהסניף עורך – מומלץ מאוד לערוך כל מיני פעולות ופעילויות על נושאים עיקריים. להעביר להם את המסר בדרך ישירה או עקיפה (בהתאם לאופי שלהם..). מערכים על מהי תורה, מהם מצוות, ערך הצניעות (מומלץ לעשות זאת בנפרד לבנים ולבנות….), משמעות הדיבור, תפילה וכד'… כל מיני דברים בסגנון. אם את רוצה עזרה באיסוף חומר ובהכנת מערכים- אני אשמח לסייע לך כמיטב יכולתי.
אם יש לך קשר עם אותם אנשים, או שאת מכירה אנשים שיש להם שיחה איתם- כדאי לשבת ולדבר איתם. להסביר להם את חומרת מעשיהם. בשביל עצמם ובשביל הסניף.
אם לדעתך (עפ"י ההכרות שלך איתם..) שיחה כזאת יכולה לעזור-מומלץ בחום. חשוב שמי שמדבר איתם יבוא מנק' חבר ולא בכפיה. להסביר להם שמעשיהם פסולים. אם הם בכול זאת לא מוכנים לשמוע אמרו להם- מעשיכם זו בחירה שלכם. אך, יש מעשים שבסניף לא ייעשו! תציבו להם גבולות.
אני יכולה לתת לך דוגמא מהסניף שלי. אצלנו בסניף הייתה בעיה של לבוש בכמה שבטים. היו גם שבטים שחניכות הלכו עם מכנסיים. המדריכים עבדו בשני מישורים –
מצד אחד, הם העבירו להם פעולות על צניעות, לבוש …
חוץ מזה, הם נקטו צעדים של הצבת גבולות כמו לדוגמא – במחנה הולכים רק עם חצאית ועם חולצות 3/4. גם לסניף באים רק עם חצאית. בתפילה אסור לדבר, מי שמדבר עף החוצה. וכו'…
כך אולי הם לא מנעו מאותם אנשים לנהוג כך באופן קבוע, אך לפחות הסניף לא התדרדר.
דעי לך שבגיל הזה המשפט – "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" מאוד נכון. אם מפנימים עכשיו בצורה בריאה זה מחזיק מעמד. ואולי באמת עם יתחילו בסניף ימשיכו עם זה גם בבית.
לאה יקירתי, כל הדברים שציינתי כאן, הם חלק ממהלך. זה לא שינוי שבא ברגע. ואני אומרת לך כבר עכשיו, שאם את מחליטה ללכת על זה, זה לא הולך להיות פשוט. אבל! זה אפשרי!! המצב לא אבוד! יש מקום לשינוי, והשינוי מומלץ בחום. יש לך ותהיה לך את כל התמיכה שלי בעניין!!
חשוב שתגייסי אלייך עוד אנשים, זה מאוד יעזור. תעשו מה שאתם יכולים. לכו שלב שלב לא הכול בבת אחת. אתם יכולים לעשות כל מיני מבצעים שיעודדו אנשים להשתפר. להפנות אנשים למקורות שיכולים לענות להם על שאלות הלכתיות. לתת מענה להתלבטות של אנשים.
בדרך כלל אנשים בגיל הזה עושים את הדברים האלה בשביל רושם. אם יוכיחו להם שהרושם הזה לא עובד, ושהרושם היחיד שמתקבל הוא רושם מוטעה תהיה להם סיבה להשתנות. אם הסניף ייתן מפלט חברתי לאותם אנשים שנמשכים אחר מעשים אלה רק בשביל החבר'ה, אותם אנשים לא יצטרכו להיות עם אותם חבר'ה ולעשות מעשים אלה ,כיוון שימצאו תחליף הרבה יותר טוב בחברה שכן על רמה מהסניף.
אפילו לערוך שינוי מבחינה חיצונית יכול להיות טוב. לומר – להגיד כאלה דברים אסור! * בבית תעשו כרצונכם, כאן לא! להציב גבולות.
חשוב לעשות הכול בנועם, בלי לפגוע באנשים. שלא יוצר מצב של מצווה הבאה בעבירה. אני מניחה שלפחות חלק מאותם אנשים, אם יתפסו אותם וינערו אותם מעט הם יחזרו לתלם. וחבל להפסיד אותם בגלל שטות כזו, של גישה לא נכונה.
תראי, כל הדברים האלה שונים מאוד מאדם לאדם ומסניף לסניף. אני הבאתי כאן כמה עצות מניסיוני וממה שלדעתי יכול לעזור.
אם את חשה שעצותיי לא מדברות אלייך, או שאת רוצה לדעת יותר במדויק איך לעשות מה, אני אשמח.
אל תתביישי לפנות אלי שוב, להרחיב עוד בנושא. נוכל למצוא יחד פתרון. אם רק רוצים הכול אפשרי!! אני מאמינה בך! אני רואה את הרצון שבך. ועם הרצון, באה היכולת! אל תעשי זאת לבד. אל תיקחי הכול על עצמך. תארגני כמה חבר'ה קחו את זה על עצמכם, ובעזרת ה' תעשו ותצליחו!!!
בינתיים, אני מאוד מקווה שדבריי עזרו, לפחות לשם התחלה.
אני אשמח לשמוע איך מתקדמים העיניים (תכתבי בכותרת "עבור טל")
יישר כוח!
המון הצלחה!
בריאות ושמחה,
שלך,טל.
israel33@zahav.net.il