הסרטים הורסים לי את הנשמה! מה לעשות?

שאלת הגולש

אני לא יודעת מה לעשות, אני חולה על סרטים.
כל הזמן שאין מה לעשות שמים סרט עושים פגישות עם חברות רואים סרט, ואני נהנת אז אני ממשיכה ונכנסת לתוך מעגל הסרטים ולא יודעת איך לצאת ממנו, אני יודעת שזה בזבוז זמן אבל זה לא משנה לי… זה בעיה אחת
הבעיה השניה זה שאני אוהבת סרטים מסוג קומדיה ודרמה, והיום (לצערינו) בכל סרט כמעט מכניסים דברים סוטים ומגעילים, ואני יודעת את זה אבל אני הכי נמשכת לזה והכי נהנת בקטעים האלו אפילו שהם לא עיקר הסרט,
אני מכירה את עצמי, ואני ברוך ה' עולה ומתקדמת, לוקחת על עצמי דברים, כמו שרוולים וכל מיני דברים כאלו, אבל זה לא עוצר בעדי כי הסרטים לא מורידים את הרמה החיצונית שלי ואני יודעת שזה קשור לנשמה וכל הסרטים האלו הורסים לי את הנשמה, אבל זה לא משכנע אותי כי אני נהנת ככל שהדברים יותר לוהטים… איך לצאת מזה????

תשובה

שלום רב לך.
המשיכה לסרטים היא דבר מאד מצוי. הסיבה לכך, או לפחות אחת מהסיבות, היא שבסרט אנו נהנים מכל מיני הנאות מבלי להתאמץ כלל.
למשל, אם אנו רואים בסרט מישהו אוכל משהו טעים גם אנו נהנים, מבלי שנצטרך להכין אותו או לקנות אותו. לא שאנו שבעים, אבל אנחנו נזכרים בתחושת השובע, הטעם, הריח, האווירה וכו'. כאשר אנחנו רואים בסרט מגע מסוים שאיננו יכולים להשיגו, הסרט מספק לנו אותו, גורם לנו לחוש את התחושה, או לפחות לחשוב שאנו חשים אותה כפי שהיא במציאות.
הסכנה בטמונה בהתרגלות לתחושות אלה היא, בין השאר, שאנו לא נעשה כלום בחיים, לא נתקדם, וגופינו חס וחלילה יתנוון. אין הכוונה רק לניוון השרירים, אלא לניוון רוחני. גם תחום הרגש, הדמיון והמחשבה צריכים תרגול בחיי היום יום, כפי שצריך שריר. בסרט כבר דמיינו לנו, חשבו עבורנו, הרגישו בשבילנו, אין לנו אלא לצפות. לכן עלינו להיזהר ולא להתמכר לכך, ואם איננו מסוגלים לשים גבולות בעניין זה, עלינו לפרוש ממנו כליל. הרי ברור לנו שהראייה מזיקה. נכון שזה קשה, נכון שצריך לשבור בשביל זה הרגלים, אבל אנחנו חייבים את זה לעצמנו.
הערונת: [יש בסרט עוד סכנה חשובה, והיא שאנחנו מתרגלים לחוש מה שהבמאי רצה שנחוש]. כפי שהסברנו סרט גורם לנו להרגיש דברים מסויימים, ואנחנו עלולים להתרגל להרגיש אותם אפילו אם הם לא נכונים. לדוגמא פשוטה וכואבת: בטלוויזיה מראים בחדשות ילד ערבי רעב ומסכן משחק באיזה משחק מאולתר על קרקע בית שאין לה ריצוף והיא מלאה לכלוך ותמונה אחר כך חייל צה"ל עוצר ערבי במחסום. בונים לנו בזה תחושה של רשעות של הצבא שלא נותן לילד המסכן לאכול. אנחנו אפילו לא שמים לב שזה קורה.

[עצם העניין שאת מודעת לבעיה שלך עם הסרטים זהו כבר צעד חשוב מאוד ביציאה מהמצב הזה]. מכאן את יכולה להכין "תוכנית עבודה" שתעזור לך לצאת מזה כלשונך.
ראשית כל [הכיני לעצמך רשימה מאלו עוד דברים את נהנית מלבד סרטים?] אילו תחביבים יש לך? בכל פעם שמתחשק לך לראות סרט, תעשי דבר אחר שמעניין אותך. אפילו אם הוא מעניין אותך פחות, אפילו אם הלב מושך נורא, תתנגדי בכל הכוח. תנסי להיזכר בנזקים שדיברנו עליהם, תחשבי על עוד נזקים (כגון בזבוז זמן, איסורי תורה וכו'). דברים אלו יעזרו לך להימנע מלטעות בעניין זה.
שנית, כאשר חברותיך רוצות להיפגש ולראות סרט, [הציעי תוכנית אלטרנטיבית], ואם בכל זאת הם רוצות לראות סרט, את אל תלכי. אם הן באמת חברות טובות ובוגרות, את יכולה לבקש מהן אפילו להשגיח עלייך ולעזור לך שלא לראות סרטים. במידה והן לא רציניות ומודעות לעצמן כמוך, יתכן שבהתחלה הן תלעגנה לך, אך אם תעמדי על שלך הן בסוף תערכנה אותך ואולי אף תלכנה אחריך. כדאי לך למצוא חברות נוספות שמעניינים אותן דברים נוספים חוץ מסרטים. כך גם תקבלי חיזוק וגם רעיונות נוספים לשעות הפנאי.
אם בכל זאת התפתית וראית סרט, קנסי את עצמך במספר שקלים לצדקה אם זה באפשרותך, או כל קנס אחר שעולה בדעתך, כך שבפעם הבאה יהיה לך יותר קשה להתפתות. מכיוון שלפי דברייך את מכירה את עצמך, אני מאמינה שתשימי לב מתי את מתפתית ותפעלי בהתאם.
[חשוב מאוד מאוד מאוד שתזכרי שזה שנפלת, אם נפלת, זה לא סיבה להתייאש]. כמו בכל תחום, גם בתחום הזה היצר הרע נלחם על שלו. הוא לא ייוותר בקלות על העניין. את יכולה לבדוק כל כמה זמן את נופלת וכו' וכך תגלי אם את משתפרת ובהמשך הזמן זה יהפוך לשאת משתפרת ולא אם את משתפרת. ככה זה בכל תחום. אני לא בא לתת לגיטימציה לנפילות ואני מתפלל שהן לא תבואנה, אבל אני מכין אותך איך להתמודד איתן אם וכאשר הן תגענה.

עניין נוסף שחשוב מאוד שתדעי את הנזק שלו הוא העניין הזה של [תוכן הסרטים]. כפי שציינת כל סרט, או כמעט כל סרט, הוא סרט 'מלוכלך'. הסיבה לזה היא שכמו בסמים, צריך להעלות כל הזמן כדי ליצור סיפוק. כאשר חיים באופן נכון ונהנים מדברים באופן הראוי ובמינון הנכון, במקום ובזמן הראויים, הם מספקים אפילו כאשר הם מעטים. כאשר מתרגלים לריבוי גדול בהנאות, במיוחד גופניות, מה שסיפק אתמול כבר לא מספק היום. יש בזה אסון גדול לחיים, כי אנחנו מתרגלים לספק את עצמנו, לא יודעים להסתפק במועט, לא שולטים בעצמנו, וזה נגרר, כפי שאת יודעת, גם לאיסורים ממש (שישנם בסרטים אבל לא מתאפקים מלראות דברים שאסור לראות וכו'). נזק נוסף מהדברים האלו, וחשוב שתדעי אותו, הוא לחיי הנישואין. קודם כל – קשה יותר למצוא בן זוג כי לא מחפשים את הדבר הנכון. מתרגלים שהדבר הנכון הוא איזה רגש פילאי (שהאמת היא שאף פעם לא הרגשנו ואיננו יודעים מהו), שהזוג תמיד מסתדר, שהכל מתאים ושכל הבדיחות שלו מצחיקות אותך. אחרי זה מגיעים הקשיים של חיי הנישואין, שעלולים להרגיש כל הזמן מתח בין מה שחושבים שהוא הרצוי לבין מה שמצוי, לא יודעים איך להתמודד עם בעיות מכיוון שחיינו בעולם דמיוני שבו הן לא קיימות וכו' וכו'.

דבר אחרון וחשוב – [אין כזה דבר שמשהו לא משפיע עלייך]. כל דבר משפיע עלייך והוא משפיע לכל התחומים. אולי אחרים לא שמים לב לזה, אבל אין ספק שההנאה הזו שלך מקרינה גם על התפילות, על התגובות שלך למראות מסויימים וכו' וכו'. אפילו סתם כך, עצם זה שאת מבזבזת את הזמן ולא ממשיכה לפתח את הרוחניות שלך זה דבר שהוא ניכר, שיום אחד גם את וגם אחרים תשימי לב שאת בפיגור לעומת המקום שבו טבעי היה שתמצאי. אולי זה לא יהיה בצורה קיצונית, אבל הרי ברור לכולנו שיום אחד תצטערי על הזמן הרב שבוזבז.
ככל שתקדימי להצטער כך יהיה לך פחות על מה. אם תעשי את המלחמה היום, תשמחי יותר מחר. ככל שתתחילי אותה יותר מוקדם יהיה לך יותר קל (על אף שעדיין יהיה קושי) לנצח בה. ככה זה ואין מה לעשות.
אני יודע שסוף התשובה הוא קצת 'אכזרי', קיצוני, מפחיד, אבל זה לטובתך. כדי שיהיה לך חומר חשוב למחשבה נגד סרטים. מהמרחק שבו אנו נמצאים ובדרך התקשורת הזו, זה (אני חושב) הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות עבורך.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,חברים מקשיבים,
ymvy@walla.co.il

ב באלול התשסד

קרא עוד..