הי,תודה על כל העבודה הנפלאה שלכם,זה מאוד כיף ועוזר:)
מאז ומתמיד הייתי חסרת סבלנות,לא נעימה לאנשים עד שבאמת הגעתי לתובנה איך להפסיק להתעצבן,להירגע,להתאפק,לחייך וכאלה…וזה הלך מעולה ב"ה:)
אבל זה החזיק רק שנה,אני לא זוכרת איך זה לא להיות עצבנית,כל דבר אני צועקת.ובנוסף לכל אף אחד לא לוקח אותי ברצינות בגלל הצעקות,קיצר…לא כיף לי…
הי.
מתסכל להרגיש שאת חוזרת אחורה. עבדת כל כך קשה לשנות הרגל שלילי שהיה לך והרגשת טוב עם השינוי.
פתאום הדומינו- ראלי שבנית בעדינות מתחיל ליפול….
מה קורה פה ומה עושים עם זה?
עבודת המידות.
יש לך נטייה מסוימת שבאה לידי ביטוי בחוסר סבלנות כלפי אנשים. אפשר לעשות מהנטייה הזו כל מיני דברים, שונים אחד מהשני.
לא בטוח שאת חייבת לצרוח.. בטוח שלא.
את אומרת ש´הגעת לתובנה איך להפסיק להתעצבן´. ואחרי שנה זה כבר לא החזיק מעמד.
מה יש בתובנה הזו שהחזיק מעמד שנה שלמה?
ומה יש בה שלא החזיק יותר מזה?
האם מצאת ´שיטה´, תרגיל כזה שעוזר לך בזמן אמת לשלוט בעצבים?
הרבה פעמים נותנים דוגמא לעבודה על מידת הכעס בעזרת התרגיל הבא: כל פעם שאת מרגישה שהכעס מתחיל לשלוט בך, תספרי לאט עד שלוש ואז תרגישי איך את נרגעת וכבר לא מתחשק לך להתפרץ…
אני מרגישה ממש לא טוב כשמספרים לי על התרגילים האלה. מרגישה שזה לא אמיתי, שזה חלקי. אולי זה יעזור לי להרגע קצת, אבל מידת הכעס נשארה אצלי במאגר ללא ספק. לא פעלתי פה שום פעולה ארוכת טווח.
[לא עשיתי טיפול שורשי ומעמיק. פשוט בלמתי.]
פתרונות כאלה יכולים להחזיק מעמד זמן מסויים ולתת לנו תחושה טובה. הם גם באמת מרגילים אותנו לחשוב לפני שאנחנו עושים דבר שנתחרט עליו מאוחר יותר.
אבל אני מאמינה שחוץ מתרגילים כאלה, [עבודת המידות כוללת גם בירור מעמיק שדורש מחשבה ורצינות וגורם לנו להבין את עצמינו.]
לדוגמא,
אני אדם עצלן.
כל פעם שאני נזכרת במשימה שלא עשיתי מיד אני מעבירה ערוץ וחושבת על משהו אחר… למה לא לעשות את זה אחר כך?.. כשהשעון המעורר מצלצל בבוקר אני שמה על נודניק כמה פעמים או מכבה. אפשר לקום עוד כמה דקות, מה כבר יקרה?..
יש לי בעיה עם עשייה מיידית- פשוט לקום ולעשות.
אז שיטת ה´תרגילים´ תגיד לי לחפש איזה טריק שיעזור לי לא לדחות מטלות. לשים פתקים בכל פינה בבית עם רשימות של דברים דחופים… לסדר לי לו"ז צפוף שלא יאפשר לי להתעפץ מידי פעם על הספה..
[אבל מה עם המידה עצמה שיש בי?] התכונה? חלק מהאופי?
[לאן היא אמורה להעלם?]
1. בואי נחשוב מה אני מרוויחה מזה שאני דוחה דברים.
זה נותן לי אשליה של נחת. אני לא צריכה לזוז כדי שיהיה לי טוב.. לא יקרה שום דבר משמעותי אם אני כן אעשה עכשיו ומיד את מה שאני צריכה לעשות.
2. ואז צריך לחשוב על המשפטים האלה מחדש.
אולי אני טועה?
[אולי האמונות האלה מביאות אותי למקום שאני לא רוצה להיות בו?]
אולי אני בעצמי לא חושבת ככה בכלל ורק שכנעתי את עצמי שזאת האמת?!
3. השלב השלישי יהיה לחשוב איך אני מרוויחה את הדבר האמיתי שאני מחפשת, בדרך אחרת, שבאמת טובה- לי ולעולם. שמקבעת בי הרגלים חיוביים ועושה ממני אדם טוב יותר. אולי אני אגלה שלגבור על העצלות, לקום ולעשות משהו, נותנים לי את הנחת שאני מחפשת. אולי אני אלמד שיש משמעות למעשים שלי וזה ייתן לי את אותה תחושה טובה שחסרה לי.
עבודת המידות זה לא צחוק…
אבל זאת העבודה הכי משתלמת בעולם.
סומכת עליך שתעשי את העבודה במקום שאת נמצאת בו בצורה הטובה ביותר שאת יכולה.
בהצלחה רבה!
אם את רוצה אני אשמח לשמוע ממך במייל-
Rutav89@gmail.com
רות.