הערצתי איזה שחקן ואני לא מצליחה להשתחרר מזה

שלום לך

גיל ההתבגרות הוא גיל מאד רגיש חלים בו הרבה תהפוכות והרבה שינויים וכמובן הוא מלא בסערות נפש, חיבוטים פנימיים, שאלות זהות ועוד ועוד. כמובן כל אחד חווה את זה באופן קצת אחר אבל זה העיקרון הכללי.

חלק מהדרכים בהם מתמודדים עם הסערות האלו, מכונה ׳היתלות׳. אנחנו מוצאים מישהו להתלות בו ובעצם לברוח דרכו מחוץ לכל הקשיים וההתמודדויות. הרבה מאד פעמים מדובר במישהו ממשי, כמו חבר שמתאהבים בו או חברה שנתלים בה אבל לפעמים זוהי דמות דמיונית כמו הדמות מהסרטים. הרי בסופו של דבר אני מניח שאין לך הרבה מושג איך אותו שחקן חי באופן פרטי אלא את מעריצה את הדמות שלו שמשתקפת על המסך.

כל ההסבר הזה בא להסביר שאין לך במה להתבייש אלא זה משהו די טבעי ונורמלי.

אז איך באמת מתמודדים עם זה?
קודם כל, לוקחים את הזמן. בסופו של דבר מתבגרים וכל הדמויות האלו למות, בדיוק כמו שמפסיקים לחשוב על השכן או המד״ש מהסניף ויוצרים קשר אמיתי בבוא העת בעזרת ה׳.

מעבר לזה, חשוב מאד להשקיע בעצמך ובבניה אישית שלך. לא חייבים להאבק ולהוציא אותו מהראש אלא לפעול באופן חיובי . אפשר לחשוב על תכנים חיוביים שאת יכולה למלא את עצמך. אפשר לחשוב על עבודת המידות שאת יכולה להתקדם בה ועוד ועוד. יחד עם זה, בפעם הבאה שאת שוקעת במחשבות עליו תנסי לחשוב – מה גורם לכך. האם יש איזה חוויה לא נעימה שקשה לך להתמודד איתה? אולי יש דרך יותר טובה להתמודד וכן הלאה

מקוה שהועלתי מעט. תגובות תתקבלנה בשמחה במייל שלי

טוביה
tsbias1@gmail.com