הרב אמר…(?)

שלום רב.
אני נוטה להרגיש כמוך. גם אם אני לא חושב שזה אסור (כל עוד לא יתברר שהיכולות של אותו אדם הם ממקורות שאינם קדושים), זה אולי מותר, אבל אני חושב שלא זו הדרך שהיהדות מדריכה אותנו ללכת בה.
אני יודע ומודה שיש תקופות וזמנים לאדם, שבהם הוא חש שהוא לא יכול להחליט לעצמו ומעדיף שאחרים יחליטו עבורו מה טוב לו.
בתקופת התורה – התפקיד הזה היה שמור לנביאים, והם היו אומרים לאדם מה צפוי לו ומה עליו לעשות. היום – יש אמנם צדיקים ובעלי רוח הקודש, אבל באופן כללי על האדם להחליט על דרכו בעצמו, או להתייעץ עם אדם גדול.
כאשר זה כבר מגיע למעין "הגדת עתידות" – יש לשים לב לשני דברים: א. זו דרך לא בריאה לחיים, כי האדם מתרגל שמישהו אחר בוחר בשבילו, ואינו לומד לנסות ולטעות, וללמוד ולהתקדם. ב. יש לברר היטב מיהו האדם, ומניין כוחותיו.
אם אכן יודעים שהוא תלמיד חכם וצדיק, והולך בכל דרכיו בדרכי התורה – אפשר להבין שהכוחות המיוחדים שלו הם מדרך הקדושה, ואז אין בכך איסור ולעיתים הדבר פותח ונותן כיוון לאדם שמתלבט או מבקש ברכה.
כל טוב והצלחה.
מקווה שהועלתי,
דוד
davideinat@gmail.com