בס"ד.
שלום. זה דחוף. אשמח מאוד מאוד אם תוכלו לעזור לי.
אני נמצאת במצב די מסובך מבחינה נפשית. קשה לי. זה מאוד מורכב להסביר את כל המצב שלי.. אז רציתי להתייעץ איתכם במשהו אחד מאוד שורשי מכל מה שאני מרגישה…
אני מרגישה שאני חייבת להתחבר אל עצמי. אני מרגישה מן קרע פנימי שכזה, שאין לי מושג מי אני. אני לא מרגישה מי אני. אני נמצאת בשלב כעת שאני חייבת להתחבר אל עצמי. אז, א. איך אני עושה זאת???
אני יודעת שחלק ממה שהביא אותי למצב הזה, זה שכמה שנים עכשיו חייתי רק בשביל אחרים. התנדבתי ופעלתי בכ"כ הרבה דברים, עד שכבר שכחתי מעצמי. עד כדי כך שאני כבר לא יודעת מי זה "עצמי".
עכשיו אני בתחילת שנת שירות ראשונה (!), ואני כבר מרגישה שאפילו אין לי כוחות לזה. אני סחוטה לגמרי. (אני מרגישה כאילו שכבר עשיתי כמה שנות שירות..)
והשאלה השניה שלי היא- איך להתחבר לעצמי, כשכ"כ הרבה אנשים סובבים אותי?? איך אני יכולה למצוא לעצמי (ולעצמי בלבד!) זמן? הרי אני חיה כל הזמן עם עוד בנות בדירה וכו'…. ואם אני, בעז"ה, כן אצליח למצוא לעצמי קצת זמן, מה לעשות איתו?? מה לעשות תכל'ס כדי להכיר את עצמי ולהתחבר אל עצמי?? ולהיות יותר שלמה ושמחה?
(מאוד קשה לי גם ככה, ועוד יותר קשה זה שכל החברות החדשות בטוחות שאני בנאדם מאוד דכאוני (בגלל כל מה שעובר עלי..), וזה ממש לא מתאים לי!! כי תמיד הייתי הילדה השמחה, הפועלת, עם כל החברות…)
אני אשמח מאוד אם מישהי פה תוכל לעזור לי. אני זקוקה לזה. אם מישהי תוכל לענות לי על כל מה ששאלתי. ואולי יעזור אפילו שיהיה לי ליווי בתקופה הזו.
תודה רבה רבה מראש.
ייש כוח על העבודה הקדושה שאתם עושים. אתם מצילים פה נפשות. באמת.
שלום לך יקרה. אני שמחה שפנית אלינו ובחרת לשתף אותנו באשר על לבך. קראתי את מה שכתבת ואשתף אותך במחשבותי בתקווה שתמצאי בהן תועלת.
מה שאת מתארת זו תחושה שהיית רוצה להכיר את עצמך יותר. לדבריך, הצורך הזה עולה בך בעקבות כך שבשנים האחרונות ´הזנחת´ קצת את עצמך- מרוב שהיית עסוקה בלהעניק לאחרים ולכן עכשיו את מרגישה שיש צדדים שחסרים בך. בנוסף, את מרגישה שזה מגיע בעיתוי לא כל כך טוב מבחינתך- שנה חדשה, שירות לאומי… חברות חדשות. מה עושים?!
אני חושבת שהתחושות שאת מרגישה אינן חריגות או שייכות רק לך. פעמים רבות אנשים מתחבטים בחיים בשאלות מסוג זה- מי אני? לאן אני הולכת? איפה אני בתוך כל העולם הגדול? מה תפקידי? בעיני, העיתוי שבה עולות אצלך השאלות אינו מקרי שכן דווקא התחלות חדשות הן שמעוררות שאלות מסוג זה. השיגרה המוכרת, החברות הרגילות לא מעוררות אצלינו שאלות מסוג זה אך דווקא המפגש עם מציאות חיים שונה מזו שהיית רגילה לה עד כה עלולה לערער מעט את היציבות ולעורר את השאלות. בנוסף לכך אני לא יודעת מה קורה אצלך אבל אצל רבים חודש אלול ואווירת חשבון הנפש והעמידה לפני שנה חדשה מעוררות שאלות כאלו וייתכן שגם זה משפיע עליך.
על אף שאת מתארת זאת כמצב שלילי בעיני יש משהו מאד חיובי באותן שאלות שעולות כי מתוך השאלות האלו את, בעזרת ה´ תכירי את עצמך טוב יותר ובכך תדאגי לזה שהחיים לא יחלפו סתם כך אלא יהיו מלאי משמעות. ולכן, אל תיבהלי מהמצב החדש אלא תראי בו כנקודת הזדמנות לברר קצת דברים על עצמך ובעיקר- להתמקד במבט קדימה- מה הולך להיות מכאן והלאה ואיך יהיה עוד יותר משמעותי ממה שהיה עד כה.
אחד הדברים החשובים בחיים שלנו זה האיזון. יש בנו הרבה מאד כוחות והרבה צדדים באישיות שאנו צריכים לנסות למצוא מקום לכולם, ביטוי חיובי לכולם ולהקדיש זמן לכל אחד מהחלקים האלו. כשאדם מרגיש שיש צד שמאד מאד חסר בו, סימן שמשהו לא היה מאוזן. אפשר לראות לפעמים אנשים שעובדים וכל הזמן מחכים לצאת לחופש. זה מעיד על כך שמשהו לא מאוזן אצלם כי במצב האידיאלי אדם אמור למצוא בתוך העבודה גם זמן למנוחה. נכון, לפעמים יש תקופות יוצאות דופן אך כשיגרת חיים ראוי לשמור על האיזון.
מה שאת מתארת זה אולי ביטוי לחוסר איזון מסוים שהיה קיים בך בשנים קודמות שבהם את מרגישה שמרוב התמסרות לכלל לא השקעת מספיק בעצמך ולכן עכשיו מתעורר הצורך הזה. לכן, אני בהחלט מעודדת אותך לעשות זאת. אני אישית חושבת שכל אחת שנמצאת בשירות הלאומי צריכה למצוא לעצמה זמן כפי צורכה להשקיע בעוד צדדים.
ברור שהנתינה עצמה מאד בונה ומפתחת צדדים אינספור בנפש ובאישיות אך אם מישהי מרגישה שיש בה צדדים שמאד חשוב לה לפתח כדאי למצוא את הדרך לשלב בין התחומים השונים.
ולכן, למרות שאת בתחילת שנת שירות אני מציעה כן להקדיש לעצמך זמן לעצמך. זה יכול להיות בחדר שלך בדירה. (מי קבע שתמיד צריך לשבת בסלון עם כולן?) זה יכול להיות מחוץ לדירה, הכל תלוי במה שאת רוצה לעשות. אל תרגישי שאת מחוייבת להיות כל הזמן עם כולן. מהר מאד תגלי שלכל אחת יש צורך שונה בזמן לפרטיות וזה מאד לגיטימי. זה לא מעיד על ´ריחוק´ אלא דווקא על כך שאת מודעת לעצמך ויודעת ועושה מה שטוב לך. אגב, גם לא הייתי נבהלת מהרושם המוטעה שעשית על חברותיך. אני מאמינה שגם את לא מכירה אותן באמת. איך אפשר אחרי שבועיים להכיר?! לכל אחת יש את הקצב שלה והתחלות חדשות תמיד משפיעות בצורה כזו… בכל אופן זה רושם שניתן בקלות לתקן. אם את שמחה בדרך כלל כפי שכתבת הן יגלו את זה. בפרט אם תבחרי לשתף אותן במה שעובר עליך זה גם ישפיע. אך כל דבר בזמנו…
כתבת שאת מרגישה שאת לא יודעת מי את והיית רוצה להכיר את עצמך יותר. זה קצת מצחיק כי לפי דעתי את דווקא מכירה את עצמך מאד טוב. למשל את יודעת שאת בן אדם שמאד אוהב להעניק לאחרים ולהתמסר- כפי שעשית כל השנים האחרונות עד שזה הפך להיות חלק ממי שאת. למשל את יודעת שאת בחורה שמחה בין חברותיך והדיכאון שאת נמצאת בו עכשיו אינו אופייני לך. בקיצור, יש הרבה נקודות שאת מכירה את עצמך ויודעת מה הנטיה הפנימית שלך.
ובכל זאת… משהו חסר. מהי אותה נקודה? למה בדיוק התכוונת שאת לא יודעת מי את? אשמח אם תרצי לחזור לשתף.
אני מצידי נמצאת פה ואשמח אם תשובי להגיב וכאמור לשתף קצת יותר מה בדיוק את מרגישה שחסר ויחד ננסה למצוא את הדרך הנכונה למלא את הצורך הזה.
בינתיים אני מצרפת לך עוד כמה שאלות בנושא ´מי אני´
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=88567
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=92731
בהצלחה בינתיים,
מחכה לשמוע ממך.
ברוריה
brurya123@gmail.com