השגחה פרטית, בחירה חופשית, ייעוד ועוד

שלום וברכה,
קודם כל סליחה על האיחור, היית בחופשה ולא הספקתי להעביר את השאלה שלך למישהו אחר…
אשתדל לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. ככלל, את כל התשובות תוכל למצוא בספרי אמונה כגון "דע מה שתשיב לעצמך" של הרב קרוב, אמונות של הרב ישראל הס, ספרי הרב אבינר, וכל מיני ספרים מהסוג… לגבי מקורות יותר קדומים, הרמב"ם עסק בחלק מהנושאים בהקדמות למשנה, בהלכות דעות והלכות תשובה. המהר"ל עסק בנושאים בספריו – באר הגולה, דרך חיים ועוד. כיון שאינני רב, אני אכתוב מה שאני יודע מתוך כל מה שלמדתי ושמעתי, וליתר העמקה בכל נושא מומלץ שתלמד לבד או תקבל הדרכה מרב שאתה מכיר. בהצלחה…

[השגחה פרטית] – ישנה מחלוקת בין הראשונים אם יש השגחה פרטית או לא. דעת הרמב"ם לרוב הדעות שאין השגחה פרטית אלא רק בכלליות על כל בני האדם ועל צדיקים. כך הוא מסביר את מה שנאמר "בזמן שניתן רשות למשחית להשחית אינו מבדיל בין צדיק לרשע" ולכן נצטוו עם ישראל לצבוע את דלתותיהם בזמן מכת בכורות ולא לסמוך על זה שהקב"ה יודע את מי להרוג.
לעומת זאת ישנם סוברים, [וכן נראה שהוכרע באחרונים,] שיש השגחה פרטית ממש ולכל עלה יש מלאך שאומר לו גדל, ולכל אדם יש הכוונה ברורה מהקב"ה. לפי זה ההשגחה היא [בכל התחומים]. הקב"ה משיח עלינו ודואג לנו, ומעניש אותנו, ומחנך אותנו ומורה לנו את הדרך הנכונה.
המושג השגחה פרטית אינו קשור בהכרח לגיל חתונה וכמות ילדים שציינת. הכוונה בהשגחה פרטית היא שהקב"ה בכל צעד שאנו עושים משגיח עלינו ועוזר לנו ודוחף אותנו.
השבוע הייתי בשבעה של אמא של חבר טוב שלי והוא אמר לי שלומר "יהיה טוב בעז"ה" זה אמונה שטחית. מי אמר שבאמת חייב להיות טוב? אמא שלו מתה לאחר הרבה יסורים וכל פעם אמרו להם, "אני מכיר את זה, בסוף יהיה טוב…" אבל מצבה רק הלך והחמיר… כלומר שהקב"ה רצה – ספציפית עליה – שהיא תחלה במחלה הנוראה, שהיא תגסוס ושהיא תמות. אבל זה שזה לא נראה לנו כטוב אינו אומר שאין כאן השגחה. ההשגחה היא לטוב או לרע – היינו למוטב, מה שנראה בעינינו כרע. אנחנו לא יודעים חשבונות של שמיים ומדוע אמא שלו היתה צריכה לסבול כל כך הרבה. יתכן שזה מירוק עוונות, או יסורים של אהבה, או יסורים במקום מישהו אחר במשפחה, אי אפשר לדעת. בכל מקרה – השגחה יש כאן.

באותו יום נסעתי יחד עם בחור אחד שהחליט לרדת מהמונית שירות ולקחת טרמפים, והוא ´הסביר´ זאת בכך ש"ה´ גזר איך הוא יגיע הביתה". אמרתי לו שלכאורה אין שום משמעות למה שהוא אומר כי הוא לא יודע מראש מה ה´ גזר, כמה הוא ישלם וכמה זמן יעבור עד שהוא יגיע הביתה אז מה זה "ה´ גזר"???
המסקנה שלי היתה שזה עוזר לו בהתמודדות תוך כדי הדברים. אם הוא יעמוד שעתיים בטרמפים – אז ה´ גזר שכך צריך להיות וכך ראוי, ואז הוא פחות מתיסר מזה.

לא אגיד לך שאני מזדהה עם האמירה שלו עד הסוף. הטוטאליות הזאת של "אם גזיזה היא נקבל" אלא להבין שהקב"ה מוליך אותי לכל מקום ומעמיד אותי בנסיונות והתמודדויות ותפקידי לצמוח מתוכם ולגדול ולהפוך להיות עם אישיות יותר חזקה מתוך כל מה שעובר עלי. גם זו השגחה פרטית.

לכן – אתה מחליט – בבחירה חופשית – כמה ילדים יהיו לך ועם מי תתחתן. אתה מחליט איפה ללמוד ולגור, האם ללכת בדרכיו או למרוד בו. הקב"ה מלווה אותך בכל מה שתבחר ולפעמים עוזר לך לבחור נכון כמו שנאמר "ובחרת בחיים", ולפעמים הוא נותן לך ללכת בדרך שבחרת לעצמך ולא מתערב ישירות.

[שוני בין אנשים]- חז"ל אמרו "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" כלומר שעל הכל הקב"ה מחליט – גובה, הורים, יופי, תכונות נפש, וכו´. נשאר לנו רק לבחור בין הטוב לרע. ה´רק´ הזה הוא ענק שבענקים. רוב בני אדם מתעלמים ממנו ורק מבליטים את מה שבכלל לא שלהם – היופי החיצוני, כשרון כלשהו, ואינם מפתחים את האישיות היותר פנימית – מידות, חסד, הליכה בדרכי ה´. למה הקב"ה יצר אותנו כל כך שונים? כיון שהעולם הזה אינו מושלם, על מנת להשלימו ולתקן אותו צריך כל מיני סוגי אנשים שלכל אחד מהם יש תפקיד מוגדר בתוך כל הפאזל הענק. תפקיד שבשבילו הוא צריך להוולד איפה שהוא נולד ואיך שהוא נולד, עם הכשרונות שאיתם הוא נולד ועם כל מה שהוא קיבל ממנו, לפתח את עצמו ולגדול ולמלא את שליחותו בעולם. אם כולנו היינו דומים – אז כולם היו למשל עורכי דין או כולם היו חברי כנסת – לא משנה מה – והעולם לא היה מתפתח בכלל… ומצד שני אם כל אחד יבחר לפני הלידה איפה ללכת ועם איזה הורים לגדול – וודאי שהעולם לא היה מתקדם נכון משום שהאדם לא יודע את כל השיקולים שבגללם הוא נמצא איפה שהוא נמצא, ואז הבחירה הגורלית הזאת מסוכנת מאד…
ההרגשה שלך שהיה לך יותר טוב אילו… נובעת א. מקנאה – ועל כך כולנו צריכים לעבוד איך לא להסתכל על הדשא של השכן ולדעת להודות על מה שיש לי ולא להתלונן על מה שאין. ב. חוסר שלמות עם מי שאתה – האם ההצלחה שלך זה משהו חיצוני שתלוי בגורמים חיצוניים ולא בך? האם הקב"ה לא נותן לך את האדמה הכי טובה לך וחומר הדישון הכי טובים בשבילך ומים בכמות המדויקת כדי לגדל ולהצמיח אותך להיות שליח נאמן? נראה לי שזו נקודה שצריך לחשוב עליה הרבה…

[יעוד]- נו, הלוואי והיינו יודעים מה יעודינו. אילו זכינו והיה לנו נבואה אולי החיים היו יותר קלים, אבל בינתיים הקב"ה נתן לנו תורה ועל ידי לימוד התורה האדם חושף את הנשמה שלו חושף את עצמו לעצמו ומברר מיהו ומהו ומה יעודו בעולם. אם כן ההוראות שלנו הם התורה.

[תיקון] – מטרת האדם היא לתקן את עצמו קודם כל ומתוך כך – גם אחרים, אפילו את כל העולם. זה לא סדר מסודר שלפני שאתה מושלם אל תתקן, כי אין מושלם. אבל אם אדם ממש פושע לא כדאי שיטיף מוסר למישהו אחר לפני שמתקן את עצמו… ישנם שני צירי עבודה בעולם – הפרט והכלל. האדם צריך לבנות את עצמו כפרט בתוך כלל – אדם נאמן לקב"ה, מוסרי בעל מידות טובות, שממלא את שליחותו בעולם על מנת לעשות את החלק שלו בקידום העולם לגאולה.

[תפילה] – א. לפעמים הקב"ה רוצה שנתפלל כדי שדברים יקרו. ב. מה מטרת התפילה? להתקרב לקב"ה. אפשר לעבור מהלכים של הקב"ה בקרבה או בריחוק… אפשר לעבור מהלכים גם בצורה אחרת יותר קלה או לא לעבור אותם בכלל משום שהתקרבנו אליו כל כך ואיננו זוקוים לצעד הזה שבתהליך… ויש כאן מקום להאריך רבות על התפילה ועיין בתשובות אחרות…

[מהלכים ובחירה חופשית]- כן, לכאורה הם כן סותרים, אבל על זה נאמר שלציבור אין בחירה! עם ישראל לא בוחר אילו מהלכים הוא יעבור או לא, אין לו בחירה חופשית כמו במלאכים וכמו בעלי חיים. לאדם הפרטי יש בחירה חופשית האם להיות חלק מהתהליך או למשל לגור בחו"ל על סיר הבשר…

יקיר
yockir@smile.net.il