שלום, אני מדריכה באולפנא. יש לי חניכה בכיתה י' שבאה מרקע פחות דתי, ולא מאמינה בכל מיני דברים שקשורים ליהדות. – היא מאמינה שיש אלוקים, אבל לא מאמינה למשל שהכותל קיים כבר אלפי שנים, לא אוהבת ללמוד כל דבר שקשור לתנ"ך וליהדות. אני חושבת שיש לי אפשרות להשפיע עליה, אני בקשר די טוב איתה, אבל אני לא יודעת איך לגעת בנושא הזה, בלי לגרום להתרחקות מיידית מצידה.
שלום,
וודאי כי בתוקף תפקידך כמדריכה באולפנא יש לך השפעה גדולה על הבנות, ולכן חשוב להקדיש מחשבה לדרך ההשפעה שלך עליהן. דבר ראשון את צריכה לקבוע לעצמך סדר עדיפויות בנושאים שאת רוצה להשפיע בהם. הדוגמאות של הנושאים שהחניכה לא מאמינה בהם שונים מהותית אחד מהשני. יש לבחון אילו נקודות נוגעות לעיקרי ויסודות היהדות, ואילו נקודות חסרים אך אינם קריטיים. הרמב"ם קבע 13 עיקרי אמונה שמי שאינו מאמין בהם הוא כופר. לאחר מכן יש אמונות ודברים משמעותיים שאי אפשר לוותר עליהם, אך יש מספר דברים שניתן להניח בשלב ראשון בצד. כתבת שהחניכה לא מאמינה שהכותל קיים כבר אלפי שנים. נראה שדבר זה אינו בעייתי (בטוח בשלב ראשון) וזאת משום מספר סיבות- 1. למרות שיש בתפיסה זו טעות, אך אין כאן הפסד קריטי מבחינה דתית. חשוב יותר שהיא תדע מה נמצא מעבר לכותל, ואם היא תגיד שבית המקדש לא היה בהר הבית, בכך יהיה בעיה. 2. מדובר בשאלה מציאותית שאינה דתית. כל ארכיאולוג יכול לקבוע את תאריך בניית הכותל, ולא ידוע לי שיש ארכיאולוג שחולק על המסורת המקובלת.
אם כן שלב ראשון הוא לקבוע מה התכנים היותר בסיסיים, שחשוב שהחניכה תאמין בהם. קשה לקבוע כללים מה לעשות ואיך לפעול לאחר מכן, לכן נפתח במספר דרכים שנראה לי שיש להימנע מהם, וממילא איך יש לנהוג:
א. לא צריך לכפות את התכנים הדתיים על החניכה. בדרך כלל גישה כזאת תתקל בסירוב ובעוינות ובעקבות כך שלילת כל דבר בעל תוכן דתי. ניתן להעביר את אותם תכנים בצורה לא דתית, ובכך היא תקבל את אותם תכנים ולאחר מכן תבין שזאת היהדות.
ב. לא רצוי לבוא בצורה ישירה ולהגיד שהתורה אומרת כך וכך. כאשר מדקלמים קטע של הרב קוק באורות התשובה ואומרים שכך יש לנהוג, התגובה הראשונית היא דחייה של הדברים. רצוי להעביר את התכנים ורק בסוף להגיד בדרך עקיפה שככה גם אומר הנביא ירמיהו. יתכן ודבר זה יתפוס אותה ויגרום לה ללמוד ולהסתכל לבד, וכך היא תבין שהשד לא נורא.
ג. לא כדאי לצאת בצורה ישירה גם מסיבה נוספת. את כתבת שהרקע שלה שונה ברמה הדתית, וכאן נכנס שיקול נוסף. לא רצוי לגרום למתח בינה ובין משפחתה, ולגרום לה להרגיש לא טובה בבית. דבר זה אינו בריא ויכול לגרום לאי קבלה של התכנים, משום שהמציאות בבית נתפסת כדבר ברור כנכון. לכן רצוי לא לבוא ולתת הרצאות בנושאים כללים אלא לפעול בדרכים אחרות. ישנה חשיבות גדולה ל'דוגמא אישית' שלך, במיוחד משום שהיא רואה אותך כדמות לחיקוי באולפנא. כמו כן לא הכרחי להעביר את המסר בשיעורים, וניתן להפיק את אותה תועלת משיחה אישית מתוך קשר של חברות. בסניפי פיתוח של בני עקיבא עיקר הפעילות היא במשחקים ופעילויות לא פורמליות. התכנים מגיעים כבר מעצמם לאחר שקיים קשר טוב עם החניכים.
בשורה התחתונה אין כללים מה יעזור ומה לא, ואת צריכה להבחין את האינטואיציה האישית, ולהיעזר באנשים בסביבתך. מקווה שעזרתי ולו במעט
אוהד, חברים מקשיבים