התאבדות

שלום וברכה.
אני מאד מקווה ששאלתך נוגעת למישור הסקרני בלבד ולא שאלה אמיתית הנובעת מדכאון או יאוש.
במידה וכן – עליך לפנות בדחיפות לסיוע (ער"ן, או בעלי מקצוע אחרים), כדי שיעזרו לך.
לעצם השאלה. ההתאבדות היא אסור חמור ביותר, שכן חייו של אדם לא שייכים לו, אלא הקב"ה נתן לאדם חיים כדי שיפעל בעולם וימלא את ייעודו.
המתאבד הוא במובן מסוים עובר על איסור של רציחה, וכך נאמר בשולחן ערוך: "המאבד עצמו לדעת, אין מתעסקים עמו לכל דבר, ואין מתאבלין עליו, ואין מספידין אותו…" (שולחן ערוך יורה דעה סימן שמה א), יחס זה מבטא את ההסתייגות הגדולה מהמעשה.
חלק מחומרת המעשה נובע מהעובדה שעל כל עבירה יש כפרה התלויה בחומרת העבירה. העונש החמור ביותר הוא מיתת האדם, וכך באמת נוהגים להתוודות לפני מיתה ואומרים שהמיתה תהיה כפרה על כל העוונות.
אולם, אם החטא בעצמו הוא המוות – אזי אין מה שיכפר על עבירה זו.
לכן, לא משנה לאן מגיע מי שמתאבד, הוא מגיע למקום לא טוב.
כאמור בתחילת הדברים יש להתאמץ לפתור בעיות אם יש (ואין כמעט מצב ללא פתרון), ולא לברוח על ידי דכאון ייאוש או ח"ו התאבדות.
בשורות טובות.