התבודדות – טוב או לא טוב ?
איך עושים
ואם אפשר מקור מדברי ר' נחמן
ישר כח על כל המסירות בהפעלת האתר
שלום וברכה,
שאלת אם התבודדות היא טובה או לא – וכמו כל דבר – השאלה באופן ובמינון.
להתבודד כל הזמן – רע
להיות "נאבד" בתוך הרעש וההמולה והאנשים שסביבנו – כל הזמן – רע!
להיות עם כולם ולמצוא עיתות וזמנים לעצמינו – טוב!
משמעותה של ההתבודדות בחסידות היא מפגש של האדם עם עצמו,עם מחשבותיו, רצונותיו, הצלחותיו וכישלונותיו. מחשבה פנימה, הסתכלות ובקרה מתמדת על עצם הדרך שאנחנו הולכים בה (לבחור כל יום מחדש בטוב – "המחדש בטובו בכל יום תמיד") ולבדוק אם אנחנו אכן נאמנים למה שבחרנו בו – למעשה – מה שכתוב בהקדמה למסילת ישרים: לבחור בדרך ובמטרה, ואח"כ להיות עם "יד על הדופק" לגבי כל פעולה אם היא אכן משרתת את המטרה שסימנו.
ר' נחמן מרחיב את המושג הזה לתפילה פנימית (התפילה בעם ישראל היא תלוית ציבור – והיפך של התבודדות – יש בה פַּן של התכללות היחיד בתוך הציבור. אבל מעבר לזה יש "דיבור" עם ה' – שהוא למעשה דיבור מתמיד וההתבודדות – כלומר, היכולת להנתק מהגורמים החיצונים הסובבים אותנו תמיד – מזינה וממקדת את הדיבור הזה, ומשחררת אותנו מ"הסחת הדעת" שנובעת מרדיו שפתוח ללא הפסקה, טלפונים, פלאפונים, משום טרדות למיניהן ודינמיקה של חיים שוטפים.
אבל כל ענינה של ההתבודדות היא נקודת שאיבה והתמלאות כדי להאיר אל תוך חיי המעשה ההומים – ואף לכוון אותם לטוב.
מתוך כך אנחנו למדים שהתבודדות אין ענינה דוקא ביער או בקצה הואדי ( גם שם אפשר להיות מוסחי דעת ע"י הנוף, הטבע ואפילו השקט…) ענינה הוא בעיקר התנתקות לרגע מהסובב ומבט פנימה.
ר' נחמן כותב ב'משיבת נפש' שענין ההתבודדות האידאלית הוא דוקא על משכבו של אדם בלילות בטרם הרדמות וזה נלמד מדוד המלך "על משכבי בלילות …". אלו הרגעים לסקירת היום שחלף, התכוננות ליום המחר והתבטאות כוחות גוף ונפש בשינה לקראתתו. (היערות עם כל יופים הם בעצם פיתרון טכני לקושי של התיחדות עם עצמי בתנאי המחיה הצפופים שאיפינו את חיי היהודים במזרח אירופה).
שלום וברכה,
וכתיבה וחתימה טובה,
ברכה, חברים מקשיבים.
