התורה והמוסר הטבעי

שלום רב,

אני מצטער על האיחור בתשובה.

קודם כל צריך לדעת שאין עקרונית מחלוקת בין המוסר הטבעי לתורה. אנחנו באים וטוענים שהתורה היא המוסר האמיתי והאדם צריך לבנות את המוסר שלו על פי התורה.

התורה היא באה להעמיק את המוסר ולבנות את המוסר ולרומם אותו אבל בטח לא להתנגד לו.
התורה שייכת למוסר יותר גבוה שכולל גם את המוסר שלנו.

כידוע שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה. ושואלים חז"ל כיצד הוא ידע אותה? ועונים – מעצמו. זה היה לו טבעי זה היה לו מוסרי בדיוק כמו המוסר שלנו.
כשאדם מחובר לנשמתו אז כל דיני התורה הם טבעיים לו בדיוק כמו המצפון שיש לנו לא לרצוח.

אומנם השאלה שאת מציגה היא שאלה ידועה והיא נקודת מחלוקת ידועה בין הרב עמיטל לרב ליכטנשטיין.

אם אנחנו אכן מבינים את הדברים שהתורה לא סותרת את המוסר הטבעי ניתן להבין זאת בשני דרכים:

1. שהתורה לא ציוותה על איסור אכילת בשר אדם בגלל שזה כל כך טבעי וכל כך פשוט. ברור לתורה שלאדם אסור לעבור לע דין זה וברור שהוא קודם לדיני התורה – זה מסוג הדברים שאפילו לא היה צריך לצוות עליהם. לכן ברור שעדיף שהאדם יאכל בשר בהמה.

2. הדרך השניה תגיד שאין משהו שהתורה לא מצווה ואם התורה לא ציוותה על זה כנראה שמהצד הפנימי והעמוק יש בעיה אולי יותר לאכול בשר בהמה ואף על פי שזה סותר את המוסר זה משום שהמוסר שלנו נמוך או משהו כזה ומוסר התורה שהוא יותר עמוק יודע שצריך לאכול בשר בהמה.

האמת, שזוהי מחלוקת אומנם אם אינני טועה אותם רבנים שסוברים שעדיף לאכול בשר בהמה לא חושבים בדיוק כמו שהצגתי. חלקם בדעה שבעצם אין קשר ישיר בין תורה למוסר ולכן התורה גוברת כי תורה זה משהו אחד ומוסר עניין אחר.

הרב קוק ואני על פיו לא סוברים כך, ולכן הצגתי לך את שתי האפשרויות על פי ההבנה שהמוסר והתורה הם כן שני דברים שהולכים ביחד.

אכן אני מניח שאת השאלה הזו לא בדית מליבך אלא שמעת אותה איפה שהוא כי זה וויכוח ידוע ואני לא מספיק ביררתי אותו לצערי ויש עוד מה לברר בו ואינני בטוח שכתבתי את הדברים לגמרי בשלמות על כן אני מצטער, אין אני יכול להכריע בהלכה אבל אני מקווה שקצת עזרתי להבין,

אבי, wolfsonavi@gmail.com