שלום!
אני מאד רוצה לחזור בתשובה, אבל אני חוששת מתגובתה של אימי בנוגע לזה, היא לא נגד חס ושלום אבל היא מאוד חשדנית. היא לא יודעת אולי שזה דבר נפלא כל כך …
אני מרגישה שאני צריכה מישהי לדבר אתה על זה, גם לשתף אותה בתהליך הזה כי זה לא פשוט להשתנות, וגם כדי שתעזור לי בדברים הטכניים כמו צניעות ותפילות. ניסיתי לגשת ליועצת בית הספר שהיא תמיד לצידי אבל היא דתייה ואסור לה לדבר איתי על זה כי היא כאילו תשפיע עליי. יש לי עוד מורה דתייה נפלאה שאני מאוד מעריכה אבל זו אותה בעיה לדעתי. אל מי אני אפנה?
חוץ מזה, אני כותבת כאן בשביל לשתף אתכם, מהמגזר הדתי, בתחושות הנפלאות שמציפות את לבי מאז שהחלטתי לחזור בתשובה. בעזרת השם אני אמצא דרך להעמיק עוד בדת ובידע!
שלום לך צדיקה!
איך שפתחת לי את היום! ממש סוכר את! כל הכבוד על הרצון להתקדם בעבודת ה´!
אני מחלקת את השאלה שלך ל-2 חלקים:
1) מה לעשות עם התגובה של אמא שלך?
2) מה לעשות עם עצמך?
אז ככה,
האמת, אני מבינה אותך. זה ממש לא פשוט לשנות את הדרך שלנו וללכת כמעט ההפך הגמור מהדרך של ההורים. ולא משנה באיזה גיל זה קורה – בגיל 16 או בגיל 30. ההורים שלנו הם אלו שגידלו אותנו, אלו שנתנו את הנשמה והקישקעס בשבילנו, וזה.. זה לא נעים. גם לא משנה באיזה תחום זה, אם זה בתחום של מקצוע (ההורים רופאים ואתה הולך להיות מוזיקאי) או אם זה בתחום של הדת (שההורים פחות דתיים ואתה חוזר בתשובה). בקיצור, זה מורכב…
אחד הדברים שיעזרו לפתור את המורכבות הזאת, זה לשים ת´משקפיים של הצד האחר, האמא, במקרה הזה ולראות את כל התמונה מהצד שלה:
תחשבי על זה,
את הבת האהובה שלה, את הפרח שהיא גידלה, טיפחה, השקיעה בו כל חייה. ופתאום, את חוזרת לה בתשובה.
היא לא יודעת מה זה אומר. היא לא יודעת אם זה שיגעון חולף או רציני. היא לא יודעת מאיפה זה הגיע, אולי מישהו "סובב" לך את הראש? היא לא יודעת מה יהיה הקשר שלכן אחרי שתחזרי בתשובה. אולי תהפכי לאיזה דוסית פנאטית שלא מוכנה לדבר איתה? אולי תתחילי לעשות לה סדרים בבית? תתחילי לנקץ על טבילת כלים, שמירת שבת, כשרות, ואנא ערף?
את יכולה להבין את התחושות שלה?
אז כדי למנוע עד כמה שאפשר את כל החיכוכים, חשוב מאוד, קודם כל, העניין של [שיתוף מלא] של ההורים. גם בגלל שאת עדיין ברשותם. וגם בגלל שאת צריכה לכבד את ההורים שלך, כי הם ההורים שלך וזה שאת חוזרת בתשובה זה לא אומר שאת צריכה להתנתק מההורים שלך. וגם בגלל שאין צורך להיכנס לכל מיני עימותים רק בגלל חוסר שיתוף.
את יכולה לבחור אם לשבת יחד באיזה ארוחת ערב משותפת, או לצאת סתם לאיפשהו, ופשוט [לספר].לספר מה את מרגישה, לספר למה החלטת לחזור בתשובה, לספר מה זה אומר מבחינתך. אבל גם [להקשיב] להקשיב לחששות, להקשיב לשאלות. ולעשות ממש תיאום ציפיות – מה ההורים מצפים ממך ומה את מצפה מהם.
השיתוף, העניין של להיות גלויים וכנים אחד לשני מאוד מאוד חשוב. כי את נמצאת בתהליך שבו צריך הרבה תמיכה.
כמו כן, חשוב שתדעי שהשינוי המהותי בחזרה בתשובה הוא לאו דווקא בצד החיצוני, של הלבוש. נכון, זה הצד שהכי שמים לב אליו. אבל עיקר השינוי נמצא בפנים, ביחס האחר אל העצמי ואל העולם. אם ככה, בצד הפנימי אין סיבה שתהיה התנגשות או בולטות שלך בבית, כי זה בינך לבין עצמך. נכון, יש דברים שאחרי שתחזרי בתשובה כבר יהיו פחות אפשריים: נגיד טיולים בשבת, או כשרות וכאלו. אבל בסה"כ, עיקר השינוי נמצא במחשבה, ברגש הפנימי.
חוצמזה, חזרה בתשובה זה לא משהו שקורה בבת אחת, זה תהליך עם שלבים. אולי שווה לך להתייעץ עם היועצת לאו דווקא מהמקום הדתי אלא מהמקום של שינויים באורח החיים.
איך עושים את זה בצורה אמתית שאינה אחת כאופנה חולפת. הדרגתי.
וכאן אנחנו מתחילים לגעת בשאלה השנייה,
אחד הדברים הקריטיים בחזרה בתשובה זה ליווי. כי אין ספק שלחזור בתשובה זה נפלא אבל גם מורכב. יש כל מיני תנועות שעוזרות בקטע הזה, כמו: ראש יהודי ומעייני הישועה ואת יכולה לפנות אליהם.
זה הכתובת של האתר של מעייני הישועה: http://www.myim.co.il/mainEc.php?mod=contact